כמו בסרט "הגרינץ' שגנב את חג המולד", יצור ערמומי גנב את רוח החג והרצון להתחפש מאולפני הטלוויזיה, וזה לא משנה אם צד אחד חושב שזה יריב לוין והצד השני מאשים את דן חלוץ. בסך הכל קיבלנו באסה.
בשני ימי פורים בטלוויזיה, מחגי ישראל הבודדים שבהם אפשר לראות על המסך את הפרצופים המוכרים שוברים שגרה באיזושהי תחפושת, קיבלנו אווירה כללית של דיכי ונוכחות "עושה טובה" של תחפושות. במקום מנחים עליזים קיבלנו פרצופים חמוצים, ובמקום פרשנים שמחופשים לטייסים קיבלנו טייסים סרבנים שמשתמשים בנשק המבאס "אי אפשר בלעדינו".
עם ישראל שואב אנרגיה ממה שקורה אצלו על המסך ואוהב לראות את הסלבס שלו מהטלוויזיה מחופשים. השנה כולם לוחמי תודעה ואין סיבה לשים אפי ליצן בפורים האחרון לפני "הסוף". ואולי זה בכלל משום שרוב העיתונאים גם ככה מחופשים לשופרות מטה המאבק.
לא ביקשנו שבמהדורות החדשות יישבו ליצנים ומיקי מאוס, גם לא ביקשנו שאור הלר ידווח על חיסול חוליה באוזני ארנב, אפילו הוצאנו מהדרישה את מהדורות שבע בערב, שהפכו זירת מלחמת רייטינג - אבל שעופר חדד לא יזרום? שההפקה של "הכל כלול" ו"משחקי הכיס" לא תקפוץ ל"שושי זוהר"?
בערב החג אפילו "פאולה וליאון" לא טרחו להתחפש, כולל וידוא הריגה של שמחת החג עם אייטם "ליצן לא נחמד: האנשים שחוו טראומה מליצנים". אתמול (שלישי) הם תיקנו במעט את החוויה. במהדורות האקטואליה בכלל נרשמה נוכחות דלה של תחפושות. מי שציפה לראות את רפי רשף בתחפושת פיראט, קיבל אותו מחופש לצום תשעה באב.
פעם, עוד כשהיינו דמוקרטיה, תוכניות הבוקר הובילו את משדרי העדלאידע. בערוץ 12 לא טרחו להקליל, וגאולה אבן הפכה בבוקר ערב החג לשוטרת - מה שבטוח בלבל כמה מתומכי הרפורמה, שתהו אם החלו שידורי מדינת המשטרה.
את הניסוי "האם התקופה הקודרת יכולה להשתלב עם אולפן מחופש" סיפקה בהחלט "הפטריוטים" בערוץ 14, שם כל הפאנל עלה עם פאות ומסכות, וניתן היה לצפות במה שנראה כמו ליצן קוריאני (יותם זמרי) זועם: "עברנו מצבא העם לצבא האם - אם מתאים לי? אם זו הממשלה שבחרתי?". ראינו גם את ינון מגל בתחפושת שייח' ערבי משווה ומעלה - "אתם יושבים שם בקוקפיטים וב־8200 וצועקים 'חירפנו את נפשנו'. מי מימן את זה? כפויי טובה שכמותכם".
כל אלו נראו והרגישו הגיוניים, אולי כי ערביי ישראל הם האחרונים שנשארו הגיוניים בתקופה הזו?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו