שידורי המהפכה: הקרב על הרפורמה עבר מהכנסת לאולפני הטלוויזיה

המהפכה לא תשודר בטלוויזיה - קבע לפני חמישים שנה המשורר גיל סקוט-הרון, והוסיף כי היא גם לא תוגש לכם בארבעה חלקים בלי הפסקות לפרסומות. הפואמה ההיסטורית הזו, שנכנסה לפנתיאון המחאה העולמי, כבר לא מתלבשת על האנושות של ימינו. היום משדרים הכל, והמהפכה המשפטית הנוכחית לא רק משודרת בטלוויזיה וברשתות החברתיות, אלא לחלוטין השתלטה על לוח השידורים.

ביום המהפכה נתנו דיווחים במסכים מפוצלים, הזעיקו פרשנים מגויסים והראו ח"כים קופצים על שולחנות ומחפשים גימיק שיעשה אותם ויראלי. ביום המהפכה שידרו בטלוויזיה תוכנית ספיישל עם "פאולה וליאון". "זה יום חריג והיסטורי מסיבות לא טובות, ואנחנו בשידור לא רגיל", הסביר ליאון רוזנברג, ובאולפן הקשיבו לדעתה של עדן פינס והתווכחו אם לשלוח ילדים להפגנות.

בשעה ששלושת ערוצי הברודקאסט השקיעו זמן ומשאבים כדי להנגיש לצופים את השינויים שמתכננת הרשות המבצעת בכללי היסוד של המשחק, הערוץ שמדברר את הממשלה לקח חצי יום חופש. ערוץ 14, שמגדיר עצמו ערוץ החדשות של ישראל, היה היחיד שלא שידר לייב מההפגנות, ורק בצהריים פתח אולפן. אבל אז, במשך שעתיים ישבו שם פרשנים כלכליים ומשפטיים שהיו תמימי דעה כי הרפורמה תמוטט את הכלכלה, והשאירו את המגישה מבולבלת.

בסוף ייאלצו להידבר, וגורל הרפורמה יוכרע לפי מי מהצדדים יעשה הסברה טובה יותר. בינתיים, כשצופים בתקשורת, קולות המתנגדים נשמעים חזק, ברור ומנומק יותר. את המהפכה הזאת משדרים בטלוויזיה כי על המנהיגים לשכנע את העם בצדקת דרכם. לכן, המהפכה חייבת להיות משודרת לייב בטלוויזיה - אחרת היא פשוט לא יכולה להתרחש.

"הקרב האחרון בחייו"

פרצוף הכי מזוהה עם "הרפורמה המשפטית" הוא אהרן ברק. התומכים רואים במהלכיו ההיסטוריים כמקור לכל בעיות המדינה וברפורמה כפתרון להתגבר עליהן. המתנגדים מחבקים אותו, בעיקר כדי לעצבן את התומכים.

"עכשיו הוא יוצא לקרב האחרון של חייו - הקרב על המורשת", הודיע רוני קובן, כשהציג לצופיו את נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר בתוכנית הראיונות "פגישה", שפתחה הערב (21:15) עונה חדשה בכאן 11. מטרת הריאיון היתה להוכיח מי צודק ומי טועה, ולהסביר לציבור הנאור את משמעות השינויים המתוכננים, ואת זה ברק עשה ברהיטות.

"אם העם רוצה דיקטטורה, תמיד ימצאו מספיק דיקטטורים שירצו לשרת את העם. עם שאין לו את העוצמה להילחם על חירותו, אולי לא מגיעה החירות בכלל", קבע בדרמטיות.

ברק לא מתראיין הרבה. לקח שנים וגם כמה מפגשים אישיים עד שהשתכנע לבוא לתוכנית, וגם הסביר לקובן מדוע התרצה לבסוף לבוא כדי לקדש את מורשתו בפריים-טיים. אהרן ברק אצל אילנה דיין, אהרן ברק אצל רובי קובן, אהרן ברק בארץ נהדרת (והוא ממש סבבה עם החיקוי, לדבריו), עושה רושם כי השופט בדימוס מבסוט מהקאמבק לזירה הציבורית. אז זה קרב על מורשת או קרב על חשיפה?