"בושה!!! כתבי כאן 11 אוכלים פיצה בהנאה במקום הפיגוע מול כולם!". סרטון שהופץ ברשתות החברתיות, שבו נראים שני כתבי התאגיד - גילי כהן וסולימן מסוודה - מבוהלים, מוקפים לא מעט אנשים, אחרי שבסך הכל הכניסו משהו לפה במשמרת עבודה וסומנו כ"נהנים" בזמן פיגוע, הביאו אותי לכתוב טור שלא עוסק בעוד ביקורת פרק ריאליטי או דוקו חדש שיצא.
נכון, מדובר רק בסרטון שהופץ ברשתות, וכלל קריאות גנאי ולא תקיפה ממשית, כמו שחוו אודי סגל ואלון בן דוד לפני כמה ימים, אבל דווקא סימון הכתבים מסמן את עליית המדרגה הבלתי נסבלת והפיכת ה"תקשורת" למטרה לקהל האלים הבא שיפגשו הכתבים. או שלא יפגשו. כי אם אני עיתונאי, אני לא יוצא לזירת הפיגוע או ההפגנה הבאה בלי ליווי משטרתי צמוד.
אנחנו אחרי 24 שעות כואבות מאוד ויש מי שבוחר להפוך את אודי סגל, אלון בן דוד וצוות חדשות 13 שהגיעו לשדר מזירת הפיגוע לאוייבים. עזבו את הקריאות המכוערות ביום הזה ובכלל- כאן זאת כבר ממש תקיפה. תתביישו. pic.twitter.com/HebEsJQZv0
— almog boker (@bokeralmog) January 28, 2023
התקשורת בישראל ראויה לביקורת, אבל דמוקרטיה מתחילה להתכתב עם הסוף שלה כשהתקשורת שלה חוששת להיות חלק מהמשחק. אנחנו כבר שם, לצערי.
את ניצני קץ הדמוקרטיה האלה פגשנו כבר בתקיפות צוותי צילום בעבר, ולצערנו הגענו לכך שתקיפת צוותי תקשורת בישראל היא קונצנזוס משני הצדדים: את העיתונאי אמנון אברמוביץ' ליווה המון זועם בשידור חוץ, על העיתונאית אילה חסון נזרקו אבנים, ואת עמדות ערוץ 14 בכיכר הבימה תקפו בזמן הפגנה.
"קץ הדמוקרטיה" הוא לא הרפורמה המסתמנת במערכת המשפט, הוא לא חישוב מסלול מחדש של עלות ותועלת השידור הציבורי, ובטח לא "הכלכלה, טמבל". הדמוקרטיות הגדולות בעולם יערכו שינויים במבנה המשטרי שלהן ובחלוקת הכוח בין הרשויות. אבל אין דמוקרטיה בעולם שחיה עם מציאות שבה גופי תקשורת שוקלים אם להוציא צוותי צילום, בוררים את מי עדיף לשלוח ומנהלים שידור תוך חשש מהקהל שמקיף את הצוות.
ציבור שעובר מביקורת תקשורת לגיטימית לרדיפה סביב אכילת פיצה ולפוגרום בציוד, הוא הקו האדום שאסור לכולנו לחצות. קהל שמקיף צוותי טלוויזיה, וכמו בדיווח של חדשות 13 מחכה לעזיבת השוטרים את המקום כדי להתנפל על עמדת השידור - הוא תמרור האזהרה של כולנו.
אין לנו פריבילגיה לחפש את הביצה והתרנגולת בסיפור הזה, אם הכל התחיל בראש ממשלה שנאבק בתקשורת עוינת, בפרשני "אולפן שישי" שעולבים פעם אחר פעם במצביעי ליכוד, או באלו שנקטו את קמפיין "אל ג'זירה 12". השיח לא מתחיל ונגמר בפיצה של סוף משמרת. העיתונאי רביב דרוקר דיבר על דם אמיתי שצריך להישפך ברחובות, והנה הקולגות שלו מהערוץ כמעט חוו את זה.
לא יאמן!!!! pic.twitter.com/woUfPSXlQY
— miri barbi 64,000🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🟢 (@MiriBarbi) January 29, 2023
לקרוא לכולם להירגע גם כבר לא יספיק. הביטחון האישי של צוותי הטלוויזיה נמצא כרגע במקום שבו דיבורים צריכים להיות מוחלפים במעשים. טוב עשה שר התקשורת שלמה קרעי שצייץ בדאגה, אבל הטלפון הבא שלו היה צריך להיות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
באופן סמלי ובעיתוי מושלם משטרת ישראל חנכה עם כניסתו לתפקיד ניידת שידור חדשנית, והיא לא הניידת היחידה שבה שידור ושיטור צריכים ללכת יחד. התבשיל שגלש מזמן מחייב את המשטרה לאבטח כל ניידת שידור באירוע נפיץ - ומעצר האזרח שתקף את עמדת השידור של אודי סגל ואלון בן דוד הוא התחלה טובה, אבל לא מספיקה. גם בתי המשפט צריכים לשנות דיסקט ולהבין שלא רק אבן שמושלכת על שופטת היא פגיעה סמלית בדמוקרטיה, אלא גם סיכול שידור ופגיעה פיזית בעיתונאים.
תקיפת צוותי התקשורת, כל הערוצים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו