חוגי וכהנא. היחידה שהציגה שנינות בינתיים | צילום: כאן 11

רק חילופי זוגות יוכלו להציל את התוכנית הזו

למרות הפוטנציאל הגלום בפורמט, שיכול היה לספק רגעים שנונים ומצחיקים, יריית הפתיחה של "מה שתגידו" היתה מאכזבת • מה שאמור לתפוס את משבצת תוכנית הבידור התגלה כלא יותר מאוסף אלתורים לא מעניינים ומאולצים

"נושיב זוגות של קומיקאים ודעתנים, מי יותר ומי פחות, נריץ להם את האייטמים של השבוע, הם פשוט יגיבו זה לזה ויהיה אחלה". בתאגיד השידור הציבורי היו יכולים להגיד דברים כמו "אנחנו רוצים לראות פיילוט שעובד" או "אבל זה חייב להיות מצחיק" - אך כמו שזה נראה על המסך, נראה שפשוט אמרו "יאללה, מה שתגידו".

הפורמט של "מה שתגידו" דווקא נשמע אחלה לסיכום שבוע או לתחילת גיבוש דעות לוויכוחים בסוף שבוע. בזה אחר זה מוצגים אירועים אקטואליים וקטעים ששודרו בטלוויזיה, והצמדים אמורים להגיב בידענות ובשנינות.

אבל יריית הפתיחה של התוכנית החדשה היתה לא טובה, בלשון המעטה. כמעט שום צמד לא הפך למשהו שניתן להעריך מבחינה סאטירית או בידורית טובה, שלא לדבר על תובנה אמיתית. כדי להיות טובה באמת, "מה שתגידו" היה צריך להיות המוטו של הטאלנטים למה שיוצא מחדר הכותבים, אבל מה שקיבלנו נראה יותר כמו "מה שתאלתרו".

במקרה של משפחת פוליאקוב זה עוד איכשהו סביר. מי שאוהב את דינמיקת התיעוב ועוד לא עלה על המאמץ שיעל משקיעה בו עוד יכול ליהנות, אבל שאר הפרצופים על המסך לא יכולים להגיע פרי סטייל. גלעד כהנא נשען שוב על הקוליות האגבית שלו, אבל לא פספס הזדמנות לשלוף משהו סתמי מהמותן. מזל שהיתה שם גלית חוגי, היחידה שהציגה שנינות בכל התוכנית הראשונה: כשהנושא היה חגיגות הכריסמס בארץ, היא ירתה: "בואו, זה כריסמס עם כנאפה, לא הכריסמס מהסרטים".

שוש ויעל פוליאקוב. מזל שיש את הדינמיקה המשפחתית,

הלאה. שוב קיבלנו ניסיון נואש לתת סיכוי טלוויזיוני להגשה הסטלנית של קותי סבג. גם אם הוא מביא למסך מנגינה מקורית, המילים מזכירות תשובות של מתבגר שההורים מתעקשים לנהל איתו שיחה על המצב במדינה. מאיה בצלאל לוהקה להשלים לצידו את ציוות הפריפריה־אימפריה, אבל במקום לנצל את ההזדמנות ולהגיד משהו מעניין היא לחצה על מניירת דיבור העממיקו המעיק.

טל פרידמן ניסה לשוחח עם יוסי מרשק וחשף את חוסר העניין של האחרון בנושאים ובפורמט. דקות ארוכות זה נראה כמו טסט לפורמט: שחקן טיפוסי שלא מעורה באקטואליה, עם מבטי חוסר נוחות לצדדים. לעומתו, פרידמן זקוק לסטרייט־מן שירים להנחתה כדי שניהנה מהאיכויות שלו, ולא להוביל שיחה פוליטית.

בואו נדבר על הפיל האקטואלי שבחדר: "מה שתגידו" הוא לא הדבר הראשון בחלון הראווה שכאן 11 רוצה להציג עם כניסת הממשלה החדשה. כשנשמעת ביקורת על בזבוז כספי ציבור, זה נראה שמישהו מיהר להרים "תוכנית בידור" - ועוד ביום ההשבעה של שר תקשורת, שכבר הצהיר שהוא מגיע עם חומר מחטא אורוות, אם לא טרקטור שבונה עליהם פרויקט דיור.

עבדכם דווקא חושב שיש חשיבות גדולה לשידור הציבורי, ובמיוחד בז'אנר האקטואליה והסאטירה. תאגיד השידור הציבורי בהחלט ממלא את המסך ואת זרועות הדיגיטל שלו ביצירה איכותית, שתציל משהו ממדינת ה"מאסטר שף במסיכה" שהפכנו להיות. אבל בכל הקשור לתוכן בידורי אקטואלי, התאגיד כבר זמן מה לא פוגע.

לפי הפרסומים, "מה שתגידו" מבטיחה חילופי זוגות מתאימים יותר בהמשך העונה, וראוי שיהיו בה יותר סאטיריקנים ואנשי בידור. אבל אם כבר דעתנים, בפרק הפתיחה היה כדאי שיהיו כאלה עם משקל סגולי כמו רועי עידן וחיים לוינסון - האחד ימני תאב נתניהו, האחר עיתונאי מטריל לפרנסתו. מעבר ליכולת לקיים קונפליקט פוליטי, יש לשער שהם היו מגיעים גם עוקצניים וכתובים - כדי שבאמת נזכה להתבדר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...