"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

דרמת עוקץ מסתורית: התחקיר של אדווה דדון חושף את הקלות שבה נוכלים פועלים במדינה

במרכז התחקיר פרופסור ערירי, שבשבועות האחרונים של חייו הועברו כספו ורכושו לידי עבריין מורשע בשם חזי • הסיפור מציף בעיות מוסריות ופליליות, ומוכיח שוב - אנשים יעשו המון בשביל נכס במרכז הארץ

,עודכן
0השמעה
תיעדה מהזירה הקשה. אדוה דדון, צילום: יהודה פרץ

התחקיר של אדוה דדון, "משוואה עם נעלם אחד", ששודר במהדורת חדשות 12, כולל אלמנטים שהופכים אותו לדרמת עוקץ ומסתורין מרתקת. במרכזה: פרופסור ערירי, שבשבועות האחרונים של חייו הועברו כספו ורכושו לידי עבריין מורשע בשם חזי. הקשיש מת חסר כל, ומאז אותו חזי מחזיק פתק בכתב יד, שלכאורה מאשר את העברת דירת המנוח לרשותו.

לאורך התחקיר דדון חושפת מידע מטריד בהדרגתיות. הקלות שבה גופי מדינה (משטרה, בתי משפט ובתי חולים) מאפשרים לנוכלים לפעול בלי הפרעה ולרוקן אנשים חלשים, משאירה ציידים כמו דדון, חיים אתגר ואחרים כשומרי הסף האחרונים של הצדק. ואיכשהו זה נראה לנו הגיוני.

הסיפור של דדון מציף בעיות מוסריות ופליליות. אף שיש בו חשד להריגה, סחיטה, זיופים, בריונות, טיפוסים מפוקפקים ואוזלת יד, כולם יתנערו עד שטוויסט הסיום של התחקיר יוביל לתוך מאבק יצרי על פיסת נדל"ן בדרום תל אביב. בתקופתנו אנשים יעשו המון בשביל נכס במרכז הארץ, גם אם זה מצריך להתעמת עם אדוה דדון וקלסר המסמכים שבידיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר