במהלך השנים האחרונות פורסמה ב"ישראל היום" סידרת כתבות שעסקה באינטרסים המניעים את "ידיעות אחרונות" ואת אתר ynet בכל הקשור לסיקור מערכת הבחירות, רה"מ בנימין נתניהו ורעייתו. הקוראים נחשפו ל"שיטת המקל והגזר" של נוני מוזס, שבמסגרתה "ידיעות אחרונות" איתרגו יקירים, מזדמנים וקבועים, שהיו שימושיים לקידום מטרות פוליטיות־כלכליות בכלל, ולניגוח נתניהו בפרט. כותרת הגג שליוותה את הכתבות היתה: "אימפריית הרשע של נוני מוזס".
לכותרת הוצמד לעיתים איור של ארנון (נוני) מוזס־הגדול־מכולם מושך בחוטים, שאליהם מחוברות מריונטות. הכוונה היתה להמחיש את העובדה ש"מישהו" התרגל לקבוע עבורנו מה לחשוב, מה לעשות ובמי לבחור. מישהו שרגיל לחרוץ גורלות, תפקידים, סדר יום. מישהו שלא אהב שאחיזתו בקהלו השבוי מתרופפת. רבים הזדהו אז עם הכותרת ועם האיור, אבל היו גם מי שסברו שאנחנו מגזימים. אתמול, בכתבה שפירסם נתי טוקר ב"דה מרקר", ובאיחור של שנים, נחשפו עדויות חדשות ל"רשימות השחורות" של "ידיעות", ולדרכי פעולת "השיטה" של נוני מוזס.
הפתעה? נו, באמת...
בכתבה מספרים עובדי ynet על צנזור אייטמים, על הסיבות למתקפה נגד אהוד ברק ועל השתקת המחאה החברתית, תוך כדי שהם מודים שהסיקור ה"גועלי" נגד נתניהו ורעייתו היה מוקצן ומגמתי.
ב־2010 איפשר ברק, אז שר הביטחון, את חלוקת "ישראל היום" בבסיסי צה"ל. וואי וואי וואי. זה עלה לו ביוקר, מסביר טוקר: "עיתונאים ועורכים בקבוצה ניסו לאמץ את מוחם ולהבין מדוע ברק סופג מדי יום כותרות אגרסיביות בעיתון ובאתר. הם האמינו שכמו תמיד, גם הפעם מישהו מאחורי הקלעים נתן פקודה להסתער על עוד פוליטיקאי, וכל חלקי הקבוצה מבצעים ויורים ללא רחמים... למעשה, ברק הפך לאישיות לא רצויה כבר ב־2009, לאחר שחבר לנתניהו, שנוא נפשם של אנשי 'ידיעות'. אבל ברק היה רק דוגמה אחת.
"במשך עשרות שנים שלט מו"ל 'ידיעות' בדעת הקהל. העוצמה סייעה לו להשפיע על פוליטיקאים, רגולטורים, אנשי עסקים ומנהלי בנקים. חברי המועדון זכו לסיקור מלטף ורחמן, ואויבי הקבוצה ספגו אש או התעלמות. כולם שמרו על קשר חם עם מוזס, כולל אריאל שרון ובניו, חיים רמון, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן וציפי לבני. עם נתניהו זה לא עבד... ", כותב טוקר.
"גיא רונן, לשעבר ראש מערכת החדשות של ynet, סיפר בפוסט בפייסבוק: 'קצרה היריעה מלפרט את מספר הפעמים שניסינו לאזן את התמונה... חשבנו שנכנסים בנתניהו חזק מדי, בשרה עוד יותר, שממש מחפשים אותם בנרות ריחניים".
"דה מרקר" מתאר כיצד ynet עודד תחילה את המחאה החברתית של קיץ 2011 וכיוון אותה נגד נתניהו. אבל כשהמחאה החלה לפגוע בטייקונים, ניתנה לאתר ההנחייה לצמצם את הכיסוי, "כי החץ עבר מהשלטון - להון".
וטוקר מוסיף: "מאחורי הקלעים מוזס מחליט מי ראוי לקידום בעיתון ואת מי אין להזכיר. הוא אישית מנחה את אנשיו בעיתון ובאתר... פרשנים בכירים נרתמו למשימה והפיצו את מסריו... עובדים מספרים שנוני מעולם לא הגיע לביקור... אבל לפני הבחירות, כשהגיעו פוליטיקאים לאולפן הווידאו, לעיתים הגיע לפגוש אותם". במיוחד זוכרים שם את פגישתו עם ציפי לבני.
"העוצמה סייעה למוזס להשפיע על פוליטיקאים" // איור: שלמה כהן
עובדי הקבוצה לא תמיד ידעו מהם הפרמטרים לכניסה לרשימה השחורה או הלבנה, אבל הם ידעו בוודאות שמי שהתנגד לחוק "ישראל היום" אוטומטית נכנס לרשימה השחורה: "המאבק בין מוזס לנתניהו הפך לחסר רחמים עם הקמת 'ישראל היום, ואף החריף עם השקת מוסף סוף השבוע של העיתון, שפגע קשות בפרת המזומנים של 'ידיעות' - המוסף '7 ימים'".
מה מוזס צריך כדי לשרוד
במקרה או שלא, ב"דה מרקר" פורסם אתמול גם מאמר של ד"ר דורון נבות, חוקר ומרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, המנתח סיבות לקרבות שמנהל מוזס: "נתניהו פעל לשינוי מבנה הכוח בחברה, כך שהעוצמה תעבור מידי משפחות שהיו קשורות למוזס ול'ידיעות אחרונות', למה שראה כ'שוק חופשי'... מבחינת מוזס ופוליטיקאים המקורבים לו, 'ישראל היום' החליש את הפלטפורמה שממנה ניזונו... היריבות, שהחלה כאידיאולוגית משולבת בהבדלי סגנון ומטרות פוליטיות, הפכה מבחינת מוזס לקרב הישרדות פוליטית וכלכלית. שרידותו של מוזס ומבנה הכוח שיצר סביבו תלויה בהכרח ביכולתו לפגוע בנתניהו, שכן הוא איים עליו במגוון דרכים: איכות המידע ש'ידיעות' יכול להפיק ממקורביו (למשל, שמעון פרס כרה"מ - לעומת כיו"ר אופוזיציה), המבנה הכלכלי שתמך ב'ידיעות' (כגון בנק הפועלים, שנהנה ממעמד כמעט מונופוליסטי והיה עלול להיפגע ממעבר לשוק תחרותי), שוק הפרסום שעליו 'ידיעות' נשען (המפרסמים הגדולים שנהנו מהריכוזיות) ופוליטיקאים שבהם 'ידיעות' תמך (אולמרט, למשל), שהיו ציר שאין בלתו כדי לשמר את מבנה הכוח של מוזס".
• • •
זוכרים את "אימפריית הרשע של נוני מוזס"? אנחנו התרענו מזמן על "שיטת המקל והגזר" שלו. עכשיו ב"דה מרקר" כותבים על "השיטה". לא היינו זקוקים להם כדי לדעת את האמת. בשעתו, פירסמנו עדויות על דרך הפעולה הזאת. אבל לא מזיק שעוד ועוד ראיות הולכות ונחשפות. סליחה שצדקנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו