"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זהירות, הפודל נובח: ה"אכלו לי, שתו לי" המסורתי של עכשיו 14
שידור הפגנת עובדי הערוץ הוכיח כי מאחורי הפרובוקציות מוסתרות הבעיות הקיומיות האמיתיות שלו: לוח שידורים דל, הומוגני ומפוזר, שינויים תכופים בתוכניות, בריחת מפרסמים, חוסר בהכנסות, פיטורי עובדים שלא זורמים עם האג'נדה, יובש של תוכן מקורי מעניין, ובעיקר ביטול מוחלט של זהות הערוץ לצורך הפיכתו לכלי ניגוח פוליטי
מהמקפצה, כמו כולם. מפגינים בשידור
עובר מסך

זהירות, הפודל נובח: ה"אכלו לי, שתו לי" המסורתי של עכשיו 14

שידור הפגנת עובדי הערוץ הוכיח כי מאחורי הפרובוקציות מוסתרות הבעיות הקיומיות האמיתיות שלו: לוח שידורים דל, הומוגני ומפוזר, שינויים תכופים בתוכניות, בריחת מפרסמים, חוסר בהכנסות, פיטורי עובדים שלא זורמים עם האג'נדה, יובש של תוכן מקורי מעניין, ובעיקר ביטול מוחלט של זהות הערוץ לצורך הפיכתו לכלי ניגוח פוליטי

ניר וולף
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ערוץ 14 הוא כמו פודל זעיר וקולני, עם תספורת מגוחכת ולשון בחוץ, שלא מסוגל לנשוך - אך נביחותיו טורדניות ובלתי פוסקות. לנוכח גודלו המצומק, הפודל מרעיש המון ומייצר פרובוקציות חסרות תועלת כדי להפנות אליו תשומת לב. אבל ערוץ 14 כל כך מכור לפרובוקציות, עד שאנשיו חיים עכשיו במציאות אלטרנטיבית שבה יאיר לפיד מהווה איום קיומי על המשך השידורים המשעממים שלהם.

בהיסטוריית הטלוויזיה הישראלית זכורים כמה מאבקים נגד סגירת ערוצים. בדיעבד, רשות השידור, ערוץ 10 והחינוכית לא שרדו - למרות תמיכה ציבורית במאבקם. זה לא המקרה של 14. בניגוד לטענות, לא קיימת דרישה להחשיך אותו; להפך, בשנים האחרונות הערוץ זכה להטבות רגולטוריות חסרות תקדים, תיקוני חקיקה לטובתו, ועצימת עין מאי־עמידה בתנאי הרישיון.

אתמול, בשעה שבערוצי הברודקאסט פרצו לדווח על הסכם גורלי בין ישראל ללבנון ועל פיגוע בשומרון, ב־14 קטעו את שידוריהם לטובת משדר מיוחד ממרכז תל אביב. החדשות האמיתיות, לטענתם, היו ב"הפגנת עובדי הערוץ נגד העתירה של לפיד להכריז על הערוץ גוף פעיל בבחירות", כפי שהסביר המגיש. במשך כשעה, בשידור מהשטח, סיפקו המעורבים עוד ועוד הוכחות לביסוס האשמות לפיד נגד הערוץ. ההיענות הציבורית היתה מצומצמת, והנוכחים היו ברובם פרצופים ידועים לצופי הערוץ. הטאלנטים הבכירים השמיעו סיסמאות דיסטופיות, אך היו גם כאלה שהרגיעו את הצופים והודו כי איומי הסגירה לא ריאליים, מכיוון שמדובר בספין בחירות של לפיד. הווה אומר, בערוץ בעצם הודו בשידור: לפיד משתמש בנו לקמפיין שלו, ולכן נעשה עליו קמפיין בחזרה. וכך, השידור מההפגנה שארגן הערוץ הוקדש לתקיפת רה"מ על מגוון נושאים, ח"כים קפצו כדי להיראות, והפגנה לכאורה בעד חופש העיתונות הפכה לעצרת בחירות.

צפו%3A מגי טביבי במחאה על עתירת יש עתיד נגד ערוץ 14 %2F%2F צילום%3A ערוץ 14

"הרייטינג של הערוץ עולה באופן עקבי כי העם רוצה אמת, ורוצה חדשות", הכריזה הח"כית גלית דיסטל אטבריאן שהצטרפה למוחים. שטויות. לעם נמאס מחדשות, והעם בטוח לא נמצא בערוץ 14 - שמחזיק רייטינג ממוצע של 1.9 אחוזי צפייה בפריים־טיים, שזה פחות ממה שנותנים הסקרים באחוזים לאיילת שקד. למען האמת, מאחורי הפרובוקציות מוסתרות הבעיות הקיומיות האמיתיות של ערוץ 14. לוח שידורים דל, הומוגני ומפוזר, שינויים תכופים בתוכניות, בריחת מפרסמים, חוסר בהכנסות, פיטורי עובדים שלא זורמים עם האג'נדה, יובש של תוכן מקורי מעניין, ובעיקר ביטול מוחלט של זהות הערוץ לצורך הפיכתו לכלי ניגוח פוליטי.

השידור מההפגנה אתמול הסתיים במונולוג של דיסטל למצלמה. הח"כית הישירה מבט ופירטה תוכנית עבודה ליום הבוחר: "כל ליכודניק לוקח ב־1 בנובמבר עוד ליכודניק והולך להצביע... השמאל מתנהג כמו פשיסטים... אסור להיות שאננים", ועוד ועוד.מצד שני, 14 לא חריג. הטלוויזיה התמלאה בשליחים מטעם - כל פרשן נהיה פיון בשירות המחנה. הנה, בערוץ 13 מבטיחים לשדר ערב הבחירות ראיון של רביב דרוקר עם ניר חפץ, כשברור מה נקבל שם: עוד לכלוך, כזה שבדיוק כמו כל מה ששודר קודם לא יזיז מאום בדעת הקהל המקובע, כפי שהוכיח כל סקר מנדטים מהשנתיים האחרונות.

ובעצם, למה אנו צריכים את תשדירי התעמולה המושקעים והמיושנים של המפלגות שיציפו מהשבוע הבא את הטלוויזיה והרדיו, או הגבלות וחוקים שאיש לא אוכף, אם גם ככה משדרים תעמולה מסביב לשעון?

משדר מיוחד מהפגנת עובדי הערוץ, עכשיו 14, 13:00

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...