כמה פאתוס: הדוקו על שלמה ארצי נועד לרומם את המותג שלו עצמו

אני לא ממעריציו של שלמה ארצי, וגם לא מסכים ש"הוא הזמר הכי מצליח שידעה התרבות הישראלית מעודה", כפי שמכריז קולו של דני קושמרו בפתח הביוגרפיה המוזיקלית החדשה של HOT8, "וזכרוני הראשון".

אריק איינשטיין גדול מארצי. גם שלום חנוך ואייל גולן. עומר אדם יותר מוערץ. דני סנדרסון מוכשר ממנו. זו דעתי, ולכן אני לא קהל היעד של הדוקו בכיכובו.

כי שלושת פרקי הסדרה, וגם הרבה מהישראלים, לא חושבים כמוני. עבורם שלמה ארצי זה שם נרדף לאייקון חד-פעמי, אגדה חיה. נכון, ארצי נכס צאן ברזל לתרבות המקומית, אולם הוא מגלם בתוכו בעיקר הוויה אשכנזית אליטיסטית. הוא ההגדרה המילונית למונח סאחי. המיינסטרים בהתגלמותו.

"וזכרוני הראשון" מעניקה הצצה מחודשת לארצי שאנחנו מכירים. הפרקים מרתקים, מדלגים בין נקודות בחייו, יש חומרי ארכיון למכביר ויש את ארצי מדבר בפתיחות.

זו יצירה שמיועדת להישאר מסמך היסטורי שממחיש את עליונותו, שמטביע חותם למעמדו בפנתיאון הישראלי ומקבע מוסכמה כי ארצי הוא הזמר הלאומי בה"א הידיעה. הוא ולא אחר.

לאורך זיכרונותיו מביע ארצי תחושת נחיתות לעומת זמרים מתקופתו; נזכר איך שלום חנוך, מתי כספי ואחרים כן הוערכו, ואילו אותו תעשיית הבידור ניסתה להקיא מתוכה.

כמו כן, איך עלה מאשפתות דרך מרפסת כדי להשיג את מעמדו הנוכחי ולהיהפך למותג בקרב האליטה שזלזלה בו. כמה פאתוס, יא ווארדי.

המרואיינים כולם משפחה וחברים. בזה אחר זה הם מרימים לשלמה. בשבילם הוא מלך העולם. אחד מיוצרי הסדרה הוא ירון שילון (הבן של יגאל), שנשוי לבתה של זוגתו של ארצי (שחר), מה שמסביר את הנרטיב המשפחתי ומתכתב גם עם הסרט שעשה על שילון האב.

לארצי יש עשור וחצי של מוזיקה איכותית. בשאר הזמן הוא בעיקר רכב על השם "שלמה ארצי". אותו מותג שהסדרה מקפידה לרומם. אבל האם הוא באמת כזה?

וזכרוני הראשון - שלמה ארצי, HOT8 ,21:15