טקס פרסי האמי: עוד אירוע מבוסס פוליטיקה

כמה נקודות חשובות עלטקס האמי 2022, זוכיו ומקופחיו.

1.בני אדם אוהבים פרסים ודירוגים, לכן האמי נשאר רלוונטי גם בגרסה ה-74 שלו. אבל מישהו חייב לעשות משהו עם הטקסים הבנאליים האלו. שלוש שעות אירוע, לא כולל הסאגה המוקדמת על השטיח האדום, ואם ראיתם טקס אחד - ראיתם הכל. אותם מונולוגים, פאנצ'ים, ריקודים, מחוות, נאומים וגימיקים שלא עובדים יותר. טקס פרסי הטלוויזיה, שהתקיים אתמול בלוס אנג'לס, הורכב ברובו מבדיחות פנימיות, מנחה בנאלי, דיאלוגים צפויים ושעמום כללי.

ג'ניפר קולידג' רוקדת לאחר זכייתה באמי

ואולי בימינו בלתי אפשרי לשחזר יותר את העבר ולספר בשידור חי בטקסים בדיחות פרובוקטיביות ומעצבנות, שיעוררו סערות ובאזז, כי המציאות לא מאפשרת זאת מבלי לחטוף אגרוף לפרצוף או שמגיש הבדיחה יקונסל על המקום.

2.איך אפשר לבחור נכון את המנצחת הראויה מבין מאות סדרות שיוצאות מדי שנה? שלוש מהן בלטו הפעם בצדק ("יורשים", "טד לאסו" ו"הלוטוס הלבן"), אולם אף אחת לא נתנה נוקאאוט לאחרות. זה הווייב שמחפשים היום בתעשייה - מנסים לרצות את כולם. פסלונים היסטוריים ל"משחק הדיונון", לשחקנים מוערכים כמו זנדאיה או מייקל קיטון, ובחירה מופגנת ביצירות שזכו לאהדה ציבורית ולחיבוק המבקרים.

3."רק רוצחים בבניין" ו"ניתוק" יכולות להרגיש מקופחות, וגם "סמוך על סול", שהושפלה ושוב לא זכתה בכלום (46 מועמדויות עד כה). טקסי פרסים מבוססים על פוליטיקה וחשבונאות; זאת אומרת, כשעונת הסיום תועמד להצבעה בשנה הבאה - תהיה נטייה לפצות את סול. סתם כי ככה זה עובד.