זרי פרחים לזכר המלכה ממשיכים להיערם ברחבי הממלכה, אולם בתום יומיים של אבל, יגון והספדים, ערוצי החדשות שינו אתמול פאזה והריעו "היפ היפ הוריי" למלך החדש. סופו של עידן הוא התחלה של עידן חדש.
אישה כלשהי, ג'ניפר אסימיניוס, עמדה מחוץ לבקינגהאם פאלאס. אלפים עשו כמותה, אך זאת דחפה ונצמדה לגדר, שעות שהיא המתינה לו. כשצ'ארלס שב לארמון ועצר ללחוץ ידיים - הוא עבר מולה. האישה שאלה אם אפשר לנשק אותו, המלך אישר, והגברת הרטיבה לו את הלחי. כזו חריגה מהפרוטוקול לא ראו הבריטים מעולם. המלכה מתה, והגברת הנשקנית היא הוכחה שצפויים שינויים. כתבת ה-BBC מייד הצמידה לה מיקרופון וביקשה לדעת איך זה מרגיש לנשק מלך.
כן, הפרשנים נעזרו גם בנשיקות כדי לפענח איך ייראה עידן צ'ארלס השלישי, אך כל הסבר נתמך בהשוואה ישירה לאמו שהיתה דמות גדולה מהחיים. התרבות מלאה סרטים, שירים, מחזות וסדרות על המלכה. רובם הצביעו על הפגמים שלה, אך במקביל ציירו אותה כדמות על אנושית כמעט. במקרה של צ'ארלס - הטלוויזיה אוהבת לבעוט, וכמה שניסה, הוא לא הצליח לשנות את היחס המזלזל והמגחך כלפיו. ערד ניר אפילו לא הקשיב למלוא נאומו הראשון כמלך. שלשום ב"אולפן שישי" קטע עורך חדשות החוץ את שידור הנאום אחרי דקה וחצי והזדרז לסכם: "נאום יבש".
לאורך השנים למדנו מהטלוויזיה שצ'ארלס הוא צנון פריבילג המתאמץ להיראות כאחד העם. שבעים שנה המתין לתפקיד, זאת אומרת למות אמו, וכשזה קרה, השיח עליו עסק רק בתהייה אם יצליח שלא להרוס את פרויקט חייה שקיבל בירושה.