בנימין נתניהו, פוליטיקאי ללא השפעה ישירה כרגע על חיינו, עדיין מצליח להזין את תוכניות האקטואליה כדי לייצר סדר יום שישרת רק אותו.
יום אחר יום נדמה כי מה שיו"ר האופוזיציה מתעסק בו זו בעיקר בחישה עמוקה, וגם רקימת מזימות וחישובי מנדטים. זה מרגיש כך הודות למסרים הלא פרופורציונליים ששותלים לנו בשמו לאורך תוכניות החדשות היומיות, שכאילו מוכרחות בכל רגע נתון לדבר על ביבי.
אתמול (שני) נקבעה לנתניהו פגישת עדכון עם רה"מ לפיד, והאולפנים כמעט קרסו לתוך עצמם עקב אובדן עשתונות. בחוגים מסוימים (נגיד, ערוץ 14 או התוכנית של שרון גל ברשת 13), האירוע הזניח הפך למשמעותי בהרבה וחשוב פי כמה מאיומי השביתה במערכת החינוך. פאנליסטים מכל הגוונים התקבצו על המסך ודנו בכובד ראש על גורלה של התמונה שתצא מהפגישה בין השניים או על שימוש פוליטי במעמד ככלי לעיצוב תודעה - כאילו שהשיח הנדוש עדיין מזיז למישהו, חוץ מאלה שמעוניינים להקפיץ את הדיון על "כן ביבי, לא יאיר" לראש סדר היום הציבורי.
בזכות שאגת השופרות הכללית, כשהאירוע התנפח כצפוי לממדי ענק תקשורתיים, ניצל נתניהו את הבמה ואת הפוקוס אליו כדי להדהד דאגה ביטחונית מניהול המדינה בידי מתנגדיו. אחרי הדהוד דבריו, בערוץ 14 צבעו את השידור שלהם בגוונים קודרים וציירו בפנינו את המציאות הטרגית שאליה המדינה מידרדרת בהיעדרו של מבוגר אחראי.
שי גולדן קונן בפתח תוכניתו: "זאת התאבדות לאומית לשים את ישראל בידי לפיד. בושה. ממש הפקרות לאומית". עשר הדקות הראשונות בפתח תוכנית הערב של הערוץ ("שבע") הוקדשו לניתוח הפגישה הלא חשובה בין לפיד לנתניהו, ולאחריהן מיהר גולדן להשתמש בחרדות שיצר בקרב הצופה ושינה את נושא הדיון באולפן לשיחה על הגרעין האיראני.
אחרי חמש מערכות בחירות, הטריקים הישנים והמשומשים כבר הפכו לשקופים מדי. זה היה עוד יום בקמפיין.
סיקור פגישת נתניהו-לפיד, כל הערוצים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו