עכשיו אפשר להגיד שהתחילה העונה: שלושה שבועות לפני הגמר הגדול של "האח הגדול". זה קורה בזכות הדחה משולשת של שלושה דיירים ותיקים - שרין, מרינה ואופק - שהתקיימה אתמול במשדר הדחה חגיגי והובילה למיתוג החדש של חצי הגמר: "עשרת הגדולים של העונה" (תמוה שדרור ואילנה כלולים בעשירייה, אבל סבבה).
איך שגלגל מסתובב, בזמן שמשה עלה בגורל וקיבל בהדחה הזאת חסינות מטרמינל איקס, פינו את שרין, נכון יותר לומר, גאלו אותה מעונשה שלה. צר לבשר לה, אבל בסצנה הגלדיאטורית הזו, כשהיא מלמלה את "שיר למעלות", בעוד שחף מנסה לדבר אל ליבה כשהוא הולך על סלקליין מביצים, אלוהימה לא שמעה אותה. הצפייה בשרין, גיבורת עלילת המשנה שהיא יצרה כשהתאהבה בשחף שלא החזיר לה אהבה, הייתה מכמירה ומייגעת לאורך כל העונה. ועכשיו, אחרי 82 ימים, שרין יצאה ופינתה מקום לפאוור-קאפל של הרגע, טליה ושחף, להתממש כזוג שיישב על ספת הגמר. יש משהו מחמם לב בהתהוות האיטית והמאוחרת של ההתאהבות ביניהם, התאהבות כזו שאולי גם לא נראתה מעולם ב"האח הגדול".
לעומת שרין, שידעה להגיע לווליומים שכולם ישמעו למעט, כאמור, בונה עולם, מרינה הייתה חברה של כולם. אף פעם לא לקחה צד (בקטע אנמי), תמיד באה עם מילה טובה, וסיפקה אינספור ציטוטים מצחיקים עם תמימות מתיילדת שכבר לא רואים היום. ואופק, הוא קצת נעלם לאחרונה. מאז שהוא וטליה כבר לא משחקים חם-קר במיטה שלו, הוא עשה פייד-אאוט מזירת ההתרחשות, כלומר, מזמן המסך, ואולי להתפיידות הזו יש חלק בהדחה שלו אמש.
פרק ההדחה של אתמול עלה על גדותיו מרוב עימותים גם הפעם. והפעם על ריזלות ועל הירדמויות בלתי נשלטות באמצע היום. לכן, בקושי נספיק לדבר על משימת "החיים בסרט" שאירעה השבוע וזכתה בפרס הארט הכי טוב של העונה. בקטגוריית שחזורי סצנות מסרטי קאלט, לקח מקום ראשון השחזור של הריקוד "מאמא יוקרו" מ"ספיחס". נתנאל ושחף היו מומו ובנצי לכמה רגעי פז שהחיו את רגעי המקור, בזמן שצחי-יודל'ה-נוי מפזז ביניהם, כאילו לא עברו 40 שנה. גם האבא הגנוב של נתנאל שיחק אותה, כשנכנס לבית - שכבר גיג'דר מראש מהסצנה של בן ויודה ברקן - ואמר לו שהוא רואה אותו כל הזמן, גם כשהוא אוכל פסטה עם גבינה באישון לילה. ולא נשכח ולא נסלח על ביצי השור שדניאל נאלץ לאכול וגרמו לכולם להקיא בפה בהמשך לסצנת הביצים מ"צ'רלי וחצי". אין מה לומר, חוץ מלציין שאלה ביצי שור ושיש מצב שמדובר באיברים שהוצאו מהחוק לאכילה. ואם טרם הוצאו, אז הנה הצעת חוק.
נחזור למצב הצבירה המועדף בבית: פיצוצי אטום. בר וטליה, צ'ילבות נצחיות, שלא יתחברו לעולם. האחת מתייפייפת בעיני השנייה ומוציאה אותה מדעתה, והשנייה, זקוקה להגנה של אטמי אוזניים מפני ירי הצעקות. הפעם נייר גלגול עמד בין שתיהן וגרם להן לירוק אש ולבר להיסגר על עצמה: "כשאני מתלהמת, אני צודקת". במקביל, נתנאל שוכב על מיטת השיזוף בחצר ועוצם עיניים, מקבל הערה מהאח. דניאל מציע לו קפה ושחף הפקח יפה הבלורית מטעם העמותה לתרבות השנ"צ בישראל, זורק לו אזהרה. נתנאל בתגובה: "אני לא ישנתי" ומתחיל לצאת על שחף כאילו הוא יצא מהמאפיה. "אתה לא האח הגדול, אתה האח הפיצי", הוא צועק לעברו ומאדים בפנים תוך כדי איומים. הלך השנ"צ ויצא מנתנאל-נרדמאל אלפרון קטן.
בקטנה: בשיחה שנערכה בין מרינה לדניאל על סטטיק ובן-אל, מרינה שאלה אם אפשר להזמין אחד מהם בנפרד להופעה, אם רוצים רק את סטטיק נגיד. נתנאל הסביר לה שהם צמד ושאי אפשר להפריד ביניהם. צירוף מקרים מסתורי בין הריאליטי למציאות, או סתם תוצאה של תזוזת לוחות טקטוניים?
דברים שדיירים אומרים:
"יש לך ריח של מיקי בוגנים" (אופק לנתנאל).
"אתה נראה כאילו פרה ליקקה אותך" (מרינה לדניאל).
"עגבנייה זו פחמימה" (טליה למרינה).
"אני נלחם פה על אוכל ואנשים נלחמים על עשן" (נתנאל למרינה).
"תהנה ממה שיש לך ותהנה ממה שאין לך" (דניאל למשה).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו