זה רק עניין של זמן עד שקטיה וליאור יודיעו להפקת "חתונה ממבט ראשון" שהם ממשיכים בחייהם המשותפים לבדם ובאמת שאין עוד צורך במצלמות ובעריכה המגמתית שלה. אם להאמין לשמועות, כמובן.
אבל עד אז אנחנו מלווים את נסיך ונסיכת הדיסני של העונה בביקור בבית משפחתה של קטיה. שם, כמו תמיד, את ההצגה גונבת הסבתא, שכבר בהופעת הבכורה שלה בסדרה אפשר לקבוע שהיא ראויה לרצועת לייט נייט משלה. בעיקר בגלל שהיא מספרת בכנות על החשש שלה שהנכדה שלה תקבל שידוך עם נרקומן, אבל גם בשל היכולת שלה לרדת על הגרסה הרוסית של הפורמט שהיא מתראיינת אליו. תנו לנו עוד אנשים כאלה בטלוויזיה. בהמשך מבקרים השניים אצל המשפחה של ליאור, שם כולם מתלהבים מקטיה, אף שהיא בבירור מכורה קשה לגז צחוק וייתכן שזו תהיה בעיה בהמשך. מאוחר יותר מספר ליאור ליעל הפסיכולוגית שהוא כבר מפנה באופן סופי את דירת השותפים שלו, שזה דבר הגיוני שטרם קרה בתוכנית ולא מוגזם בכלל, עבור זוג זרים שהכירו זה עתה בפורמט טלוויזיוני.
משם לזוגיות שכבר עברה את שלב ירח הדבש ונמצאת במדרון תלול, הלוא היא זו שמתנהלת בין משה ומאי. מאז שעברו לדור יחד תחת קורת גג אחת, התפתח סיפור האהבה בין משה ומאי למלחמת חורמה בין משה והכלב ריי, שמתעקש לישון איתם במיטה. משה יכול לחשוב שהוא בצד של הטובים כאן, אבל די ברור שרוב הצופים מצדדים בריי בסיפור הזה. כמו כן, משה שונא את השעונים המעוררים של מאי. בהמשך היום הוא יושב בים עם חבר במה שהוא סביר להניח אינו חוף הכלבים, ומסביר לו שכל עניין המגורים המשותפים עם מאי מוזר לו כי "יש לך אדם זר בבית, אחי". אדם זר שאך לפני שלושה פרקים בערך הודיע משה אל מול מצלמה שהוא מעוניין לבנות איתו חיים, כן? איפה הוא חשב שהוא הולך לעשות את זה בדיוק? בירח דבש אינסופי בפרובאנס?
בסוף הם משלימים אחרי רגע רומנטי מאולץ על הספה של יעל, שמסתיים בשאלה "מה המשימה שלנו לשבוע הבא?". "לנשום", עונה מאי. אכן, שאיפות גבוהות. מכאן הם קופצים למשפחה של משה, שם אמו מפרגנת להשכלתו האקדמית ומסבירה שבנה הוא אדם מאוד מיוחד. ועל כן הענקת לו שם גנרי כל כך.
אגב רגעים מאולצים על ספת הפסיכולוג - אנו חוזים באחד משמים במיוחד בין ליעד ולימור, ששבים מסיישל עם שיזוף יפה ושיח חירשים בסגנון: "כשהצעת את עזרתך ואמרתי שאני יודעת מה אני עושה, למעשה זה לא היה נכון ושמחתי שהצעת". אנא מכם, הניחו לנו עם התקשורת המשונה בין שניכם. השניים עוברים תהליך מהיר מול המומחית, שמסתיים - איך לא, בשיר מתוך פסקול הסרט "Into the Wild" החביב על עורכי חתונמי. אדי ודר ללא ספק מרוויח מיליונים על כל עונה של הדבר הזה.
כשהם נפגשים מאוחר יותר לצורך מעבר לדירה משותפת, ליעד מספר בדיחה שחוקה על ציפיות ואז מסביר אותה במשך חמש דקות. "אני לא אדם עצבני", מעידה על עצמה לימור, כפי שיעיד על עצמו כל אדם בעל טמפרמנט. "אבל אתה פשוט מוציא ממני את העצבים". אין ספק שזו סגולה לקשר ארוך. ניכר שלימור לא ממש מתחברת להומור של ליעד, אבל במקרה הזה ניתן להבין אותה, שכן הוא באמת לא משהו. בפרק הבא, נרמז לנו בפרומואים, ייתכן מגע פיזי בין השניים. שובבים נו.
