"סאטרדי נייט לייב" חייבת להשתפר לקראת העונה הבאה

"סאטרדיי נייט לייב" סיימה את עונתה ה־47, ובקלות ניתן לסכם את העונה הזאת בשתי מילים: איפה המצחיק?

העונה החלה עם ירידת מתח מובנת. הדחתו של דונלד טראמפ, חמור הפיניאטה החבוט של התוכנית הפרו־ליברלית, והטרגדיה שנפלה על אלק בולדווין פגעו אנושות בסאטירה. הנשיא החדש והמרדים ג'ו ביידן (עם חיקוי שלא מתעלה) גרם ברוב מערכוני הפתיחה לנמנום של הצופים.

למעשה, הבאזז היחיד שייצרה התוכנית הגיע מחבר הפאנל פיט דיווידסון,סטנדאפיסט לא מצחיק במיוחד וקומיקאי עוד פחות מזה, שיצר לעצמו שם של מי שמכיר על הסט את הכוכבות הגדולות באמריקה. מהתוכנית הטובה של העונה, שאותה הנחתה קים קרדשיאן, הם יצאו כזוג מאוהב, כשבמשך עונה שלמה כל צעד שלהם גורר איומים מכיוונו של הראפר האקס קניה ווסט. אפילו במונולוג הפרידה שלו מהתוכנית הודה דיווידסון שהצופים מצפים לשמוע ממנו בעיקר על קניה, ופחות תובנות ופאנצ'ים.

עורך התוכנית האגדי, לורן מייקלס, הכריז על סוג של ניקוי אורוות לקראת העונה הבאה, ומלבד הפרידה מפיט דייוידסון, הצופים נפרדו גם מאחת הקומיקאיות הבולטות שהיו לתוכנית מאז ומתמיד: קייט מקינון. היא נפרדה בדמעות במערכון הפתיחה מאיידי בראיינט ומקייל מוני המוכשרים.

הבעיה של SNL היא פחות הסוסים הדוהרים ויותר הרוכבים שאמורים להכתיב את הכיוון. חדר הכותבים של התוכנית שידר מצוקה, לא המציא דמות יוצאת דופן, וכתב מעט מאוד מערכונים ברמה הדרושה ממגדלור הקומדיה האמריקני.

גם בעונה כזו אפשר להחריג אי של מצוינות, WEEKEND UPDATE, אותו אולפן חדשות בהגשת קולין ג'וסט ומייקל צ'ה, עם הברקת ה־"Swap jokes", סוג של רואסט עצמי.

עונה 48 תתחיל עם אתגר כפול: שיפור הכתיבה וצוות שחקנים חדש. מה שבטוח, חזרה של טראמפ לטוויטר וטלפון לאלק בולדווין בהחלט יעזרו לה.