"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
טליה פלד קינן מסבירה למה בכתה בשידור
אמש ראיינה מגישת התכנית הכל כלול את אור מנואל- אישה מרקע קשה שהייתה מכורה לסם וכעת נדרשת להתפנות מהדירה של חברת עמידר בה היא מתגוררת 25 שנה • פלד קינן לא הצליחה לעצור את הדמעות ובכתה בסיום הראיון
טליה פלד קינן // צילום: משה שי

טליה פלד קינן מסבירה למה בכתה בשידור

אמש ראיינה מגישת התכנית הכל כלול את אור מנואל- אישה מרקע קשה שהייתה מכורה לסם וכעת נדרשת להתפנות מהדירה של חברת עמידר בה היא מתגוררת 25 שנה • פלד קינן לא הצליחה לעצור את הדמעות ובכתה בסיום הראיון

מאיה בניטה
, עודכן

אמש ראיינה מגישת התכנית הכל כלול את אור מנואל- אישה מרקע קשה שהייתה מכורה לסם וכעת נדרשת להתפנות מהדירה של חברת עמידר בה היא מתגוררת 25 שנה. פלד קינן לא הצליחה לעצור את הדמעות ובכתה בסיום הראיון. אור היא אולי הביטוי החריף ביותר והבוטה ביותר לנקודת פתיחה חלשה בחיים, כתבה המגישה בעמוד הפייסבוק שלה

מגישי החדשות לרוב נתפסים בעינינו כאנשים קרים השומרים את האמוציות בפנים גם כשהם מדווחים על המקרים הקשים והטרגיים ביותר, אלא שאמש, בתכנית הכל כלול המשודרת בערוץ 10, המגישה טליה פלד קינן לא הצליחה לעצור את הדמעות.

פלד קינן ראיינה את אור מנואל שמתמודדת בימים אלה עם צו פינוי שקבלה מחברת עמידר המורה לה לעזוב את ביתה בו היא היא מתגוררת 25 שנה. מנואל, שעובדת כיום כקופאית בסופרמרקט, ספרה בבכי את סיפור חייה הקשה - על אמה האלכוהליסטית ואביה שהיה מכור לסמים ודרדר אותה לסם לו הייתה מכורה במשך 20 שנה. שלוש בנותיה נמסרו לאימוץ והיא פלשה לבית מוזנח של חברת עמידר כדי לא לגור ברחוב.

כשפלד קינן שאלה את מנואל מה יקרה אם היא תפונה מהבית, מנואל השיבה: אני לא רואה את עצמי מתפנה מהבית הזה. אין לי משפחה, אין לי אף אחד שייקח אותי אפילו ללילה אחד. אני מרוויחה משכורת מינימום, אני לא רואה את עצמי נזרקת ברחוב.

בשלב זה נפרדה פלד קינן ממנואל והמשיכה את השידור בקול שבור מבכי. הבוקר (רביעי) פרסמה המגישה סטטוס בו היא מסבירה מדוע בכתה: אתמול לא הייתי מסוגלת לכתוב, הייתי צריכה קצת מרחק כדי להתאושש ולהצליח להסביר למה בכיתי בשידור. זה לא קרה לי אף פעם בעבר, לא ככה. אור היא אולי הביטוי החריף ביותר והבוטה ביותר לנקודת פתיחה חלשה בחיים. היא קיבלה רק קלפים גרועים, כתבה.

כמעט אף אחד מאיתנו לא יכול להבין איך זה לגדול בעוני נורא, עוני קיצוני, עם אמא אלכוהוליסטית ובלי שום תמיכה. בגיל 16 אור כבר היתה נרקומנית עם תינוקת בת חצי שנה. בהמשך כנרקומנית נולדו לה עוד זוג תאומות. את שלושת בנותיה לקחו לה לאימוץ. היא לא כועסת, היא אומרת שהצילו להן את החיים, הוסיפה פלד קינן. אחרי 20 שנים כמכורה לסמים היא מצליחה לצאת מזה. כנגד כל הסיכויים. וגם את זה קשה לדמיין. כל מי שניסה להיגמל ממשהו קטן, סיגריות, פחממות, או סתם שינוי הרגלים יודע כמה זה קשה. דמיינו גמילה מקוקאין והרואין אחרי 20 שנה. והיא כבר 15 שנים נקיה, עובדת כקופאית חרוצה ומסורה. מי שלא מכיר את עברה בטוח שהיא נורמטיבית. כמו כולנו.

בסיום הסטטוס כתבה המגישה: אולי הרזון שלה קצת מסגיר את הקושי, את הגעגועים לשלושת בנותיה, הלב שמתפוצץ. החרטה. חרא קלפים אור קיבלה והחיים שלה קשים באמת. פשוט קשים. חוסר האונים שלה, הבדידות שלה, המשפט שהיא אומרת ׳אני לבד בעולם׳ והוא נכון, הטעויות שעשתה בגיל 16 ועליהן שילמה בריבית אכזרית, כל אלה שברו אותי. היא גרה בחורבה והיא קוראת לזה בית, והיא נלחמת על הבית הזה שאליו פלשה כשהיה נטוש ועלוב לפני 25 שנה. שתתבייש המדינה שמנסה לפנות אותה משם בלי להציע לה חלופה מיידית. קורת גג ולא חיי רחוב. ברחוב היא היתה כבר מספיק.

מחברת עמידר נמסר בתגובה לכתבה ששודרה בערוץ 10: נציין כי הדירה אינה דיור ציבורי אלא מהווה נכס בבעלות המדינה (רשות הפיתוח, רמ״י) מה גם שמדובר בדייר פולש ללא זכויות ולא ניתן להכשיר פלישה. כידוע, הנושא מתנהל בבית משפט. יחד עם זאת, אנו ממליצים לפונה לנסות ולהנפיק תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה/דיור ציבורי (בסניף שלנו הממוקם ברחוב השרון 17 תל אביב) - נשמח ללוות אותה בתהליך ולתאם איתה שיחת הכוונה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...