הפסטיבל התקשורתי סביב מותה של כתבת אל־ג'זירה שירין אבו עאקלה בג'נין זכה אתמול לתגובה ציונית טלוויזיונית הולמת, לפחות במונחי משדרי אחר הצהריים. ב"חמש" עם שרון גל הבינו שישראל לא נמצאת באירוע הגון תקשורתית, אלא בקטסטרופת "את אשמה, עכשיו לכי תוכיחי שאין לך אחות", ולא נתנו לסיפור להתמסגר לפי הנרטיב הפלשתיני והאלג'זירי.
מהדיווח הראשוני על מותה של הכתבת אתמול בבוקר נוצרה תחושה כי לא מעט עיתונאים ישראלים מתנפלים על הפרשה על פי עקרון "עניי עירך קודמים" - קולגת שטח ידועה היא "סיפור" שווה להתייחסות מיוחדת, חברה למקצוע הנעלה שילמה בחייה, וחשוב להזדעזע במיוחד ולהבין את חומרת המקרה. מה שרובם לא הפנימו הוא, שבעוד הם מתחרים על מי ייצא יותר רגיש מהאפיפיור, מתרחש אירוע טלוויזיוני בקודים אחרים לגמרי: קילומטרים רבים מהשכונה שלנו, הקולגות מרשת הטלוויזיה הוכיחו בפעם המי־יודע־כמה שהאמת היא נר לרגליהם כמו שלהפקת "חתונמי" חשוב לקדם כלות במידות פלאס סייז.
בזמן שדובר צה"ל וההנהגה הישראלית הציעו הצעות מרגשות לשיתופי פעולה למציאת האמת, אל־ג'זירה פצחה ביום שידורים מיוחד שאפשר לקרוא לו "ברוח, בדם, נפדה את שירין", הכולל בופה שידורים מיוחד שבו קבעה נחרצות לאורך כל שעות היום כי העיתונאית נהרגה מאש הציונים. מבחינתם, האמת יכולה לקבל כדור בין העיניים ולמות - המשימה העיתונאית העליונה היא הזדמנות להכות בישראלים תודעתית.
פאנל הפרשנים של שרון גל סירב להצטרף לערב "זיכרון בסלון" לזכרה של הקורבן, והבין כי גם היא היתה חיילת בצבא ההתקפה לישראל - ובחר לעסוק בעיתונות אמיתית ובחשדות שבתוך החדשות.
כל אור הלר מתחיל יודע שהסרטון המפליל שבו פלשתיני מכריז בשמחה על הפלת חייל צה"ל ובסוף מגלה שמדובר בעיתונאית, פלוס סירוב של הפלשתינים לשתף פעולה עם הבקשה הישראלית לניתוח האירוע והגופה, פלוס קיומה של בדיקה פתולוגית שערכו הפלשתינים שאת תוצאותיה סירבו לפרסם - שווה הוכחה כי העיתונאית לא נהרגה מכדור צה"לי. שפת הגוף של הפרשן שידרה אי־נוחות מהידיעה כי הפסדנו בקרב על התודעה, והדיון עבר לפאנל הפרשנים.
מתוך תחושת "וואלה חוגגים עלינו" תבע המנחה עשיית אמת לשעתה בסיפור "כולנו יודעים שאם היתה להם ראיית זהב שמרשיעה אותנו, הם היו מיד מפרסמים אותה" - ולשם שינוי אף אחד בפאנל לא טען אחרת. חיים רמון, חבר נוסף בפאנל, הצטרף גם הוא לזעם על תעמולת השקר הפלשתינית, ותבע בשם העיתונאית בעלת האזרחות האמריקנית כי "רק האמריקנים יכולים להגיע לאמת" .
מכיוון שבדיון הזה, באופן נדיר בתוכנית, קשה היה למצוא מישהו שיתנגד לעמדות המנחה מהימין, מצא בכל זאת פרשן "הארץ" מיכאל האוזר טוב הזדמנות להחזיר את כולם לקרקע המציאות, ודרש בחצי הומור־חצי ברצינות שייתנו לאמריקנים להתעורר, כי אצלם הבוקר רק התחיל.
מי יודע, אולי הצדק העיתונאי ייעשה ב"גוד מורנינג אמריקה".