"חברות": הגיע הזמן להתקדם

אם יש רגע שמאד מייצג את "חברות", שחזרה לאחרונה לעונה רביעית בערוץ עשר, זאת הסצנה שבה יושבות גיבורות הסדרה על ספסל בפארק הציבורי ומדסקסות. זו סצנה החוזרת על עצמה המון לאורך הפרקים ומשמשת מבחינה תסריטאית גורם מניע של הדמויות; היא מחברת קווי עלילה, מספקת אתנחתא בסיפור ומבהירה מדוע הסדרה קוראת לעצמה "חברות", ולא נגיד, ארבע בנות בעיר הגדולה.

בעולם האינטנסיבי שבו אנו חיים, לא ברור איפה עוד תוכלו למצוא שלוש-ארבע חברות בנות ‭ 40‬פלוס שעדיין נוהגות להיפגש בקביעות על ספסל בגינה כדי לרדת זו על זו, להתמרמר ולרכל. אם פעם זה אולי היה נהוג בחוגים מסוימים, היום כולם העתיקו את הפעילות הזאת לקבוצות וואטסאפ.

לא רק בגלל זה אבל גם, "חברות", שנבנתה בצלמה של ליטל שוורץ, נראית כאילו תקועה בעבר - אי אז לפני 15 שנה. היא מביאה למסך הומור פשוט שישראלים אוהבים: לא מתחכם, לא מעליב, קצת עדתי, מעט משפחתי ודי שמרני. הומור מיושן שכזה.

בפרק ששודר אמש (א') התמודדה דמותה של שוורץ עם סובייטיות קשוחות בחוג להתעמלות אמנותית של הילדה, בעוד עלילת המשנה של לירית בלבן התעסקה באמצעי מניעה. אף על פי שהיא קומדיה נשית במהותה ואין הרבה כמותה בישראל, "חברות" לא מנסה להמציא כלום, לא תמצאו בה מסרים חתרניים, אלא רק אמירה כמה קשה להיות אישה-אמא-רעייה-רווקה.

ליטל שוורץשייכת לדור של קומיקאיות, שעם עדי אשכנזי ואורנה בנאי, שבר כאן איזו תקרת זכוכית. אבל אנחנו כבר בעולם שאחרי #MeToo,‬ כללי המשחק השתנו ומועדוני הסטנד-אפ בארץ מפוצצים בדור רענן של מצחיקניות שחלקן כבר כבשו את הרשתות החברתיות בסרטונים ויראליים.

ועדיין, כלום מזה לא זלג לפריים טיים. "חברות" כל כך חריגה בנוף הטלוויזיוני שזה מחריד. באמת שאין שום הסבר הגיוני למה אין כאן עוד סדרות כמו "האחיות המוצלחות שלי" (שיצרו נועה ארנברג וגלית חוגי ל-‭,(yes‬ או איפה הגרסה העברית ל"ברוד סיטי" ול"בנות", למה אף אחד לא הפך את לאה לב לאיימי שומר הישראלית, ועד מתי נקבל את מנות הגירל-פאוור שלנו בתוכניות ריאליטי על נשים שרודפות אחרי חתן מסביב לעולם?

"חברות", ערוץ עשר, ‭ 21:15 ‬

•מה עובר על יובל המבולבל?

•חשיפה: צילומים מהפקת ענק של HBO בישראל

•אילת מציגה: כך נתמודד על אירוח האירוויזיון

•נטע TV: קמפיין ראשון לנטע ברזילי

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום