ליאור כלפון: "בסוף בטלוויזיה מחפשים להראות מריבות, לא אמנות"

שנה חלפה מאז יצא ליאור כלפון מבית "האח הגדול". מאז הספיק להידבק שוב בקורונה, אם כי הפעם השנייה לא היתה מלחיצה כמו הראשונה, ולחזור להרצאות שהוא מעביר. עכשיו, אחרי שנתיים של השבתה, חוזר לבמה הבייבי שלו ב־12 השנים האחרונות: המופע של ה"Voca People", שאותו הוא כותב ומביים עם שי פישמן, שאחראי למוזיקה.

מדובר במופע בידור הומוריסטי שכולו ווקאלי. הוא משלב שירת א־קפלה עם אמנות ביט בוקס, והוא מספר את סיפורם של שמונה חייזרים חביבים מכוכב VOCA, שבו התקשורת מתקיימת על ידי מוזיקה בלבד. המופע יעלה ביום חמישי הקרוב בהיכל התרבות במודיעין.

"זה ממש מרגש לחזור אחרי שנתיים", אומר כלפון (48). "החייזרים הנחמדים ממש נפגעו מהקורונה ולא טיילו בעולם. רוב העבודה שלהם היא בעולם. המופע עבר כמה עדכונים, והכנסנו שירים חדשים. כל המהות של המופע הזה היא אסקפיזם, קצת לברוח - מהקורונה או מהמלחמה באוקראינה. כל הזמן יש דברים רעים, אז זה ממש כיף לברוח למוזיקה מדהימה, לפנטזיה של צחוק".

כלפון, שעבור רבים יישאר לנצח איצקו מ"רמזור", שם את קריירת המשחק שלו בצד כבר כמה שנים. הוא מתמקד ב"ווקה פיפל", מבליח מדי פעם בהפסקות הפרסומות, הפתיע כשנכנס לבית "האח הגדול", וגם מעביר הרצאות ועוסק באמנות. "אני רץ עם שתי הרצאות", הוא מספר, "הראשונה מדברת על הגשמת חלומות דרך סיפור החיים שלי מהיותי ילד בחולון ועד לברודוויי, שאליה הגעתי עם הווקה פיפל. ההרצאה השנייה היא הסודות המצחיקים של שפת הגוף. כקומיקאי פיזי אני מדבר על שפת הגוף. חוץ מזה יש לי סטודיו במעיין צבי, שם אני יוצר את האמנות שלי".

אתה יוצר אמנות? לא נראה לי שיודעים את זה עליך.

"כן. אני יוצר ציורים ופסלים כבר כמה שנים, זה היה סודי. אפילו אמא שלי לא ידעה עד לפני ארבע שנים. עשיתי כמה תערוכות שקטות יחסית. מי שמכיר אותי - יודע. יש אספנים שבאים וקונים. כרגע זה בעיקר ציורים על קנבסים מחוברים, משהו בין ציור לפיסול, ערבוב בין אבסטרקט לפיגורטיבי".

אז עזבת בעצם את עולם המשחק?

"חוץ מפרסומות, מאז 2015 אני בהפסקה ממשחק. מתמקד באמנות שלי, בהרצאות שלי ובמשפחה שלי, ואני נהנה מכל רגע. אני לא כל כך מתגעגע למשחק כי אני חווה את הבמה בהרצאות שלי".
שנה עברה מאז הפתעת את כולם ונכנסת ל"האח הגדול". במבט לאחור, איך היתה החוויה?
"מאוד מאתגרת. הגעגוע לילדים שלי ריסק אותי. היה לי מאוד קשה, אבל יצאתי משם והמשכתי הלאה, עם האמנות ועם החיים. עד היום לא ראיתי פרק אחד מהעונה שהשתתפתי בה. באתי עם אג'נדה מאוד תמימה ונאיבית של 'בוא נלמד איך רבים ונדבר על איך לדעת להתפייס'. אנשים אמרו לי אחר כך שזה עבר, אבל זה היה מאוד קשה. בסוף זו טלוויזיה שמחפשת להראות יותר את המריבות ופחות את האמנות. ניסיתי לעשות את הכי טוב שלי".

איך עברה עליך הקורונה בפעם השנייה שנדבקת?

"החלטתי שהפעם השנייה לא תהיה פומבית. רציתי שקט. הייתי עם סחרחורות קשות, זה כנראה עובר רע אצלי. בפעם הראשונה שנדבקתי עוד לא היו חיסונים והייתי שישה שבועות בקטע רע, עם אשפוזים. זה היה ממש פומבי והיה עלי המון פוקוס. עכשיו השתדרגתי וקיבלתי את האומיקרון, אבל אני מקווה שאנחנו יוצאים מזה. מיצינו".