בגיל 83 רבקה מיכאלי משיקה מופע יחיד חדש, "הצעקה האחרונה", שיעלה בבכורה מחרתיים (9.3) בתיאטרון חולון במסגרת פסטיבל אישה.
במאית המופע היא שירילי דשא ועם צוות הכותבים נמנים אפרים סידון, רמי ורד, אבי בלקין וג'ו אלדרור. במופע משולבים גם שירים (הניהול המוזיקלי הוא של רוני וייס) ומתארחת הזמרת שירן הוברמן, ובמסגרתו מתכננת מיכאלי לצחוק ולשיר, בעיקר על עצמה.
"רציתי להתחדש", אומרת מיכאלי. "לקחתי במאית, מה שלא עשיתי המון זמן, וצוות כותבים. במופע אני מדברת על עצמי ועל ההפתעה שגם לאנשים בגילי יש מה להגיד. אני מדברת על תופעות, כמו, למשל, איך להיכנס לתוכנית ריאליטי או על לימודים בזום".
איך עברת את תקופת הקורונה?
"די בקלות. הצטלמתי לשלוש סדרות ילדים, וגם לסרט סטודנטים. עשיתי הרבה זומים, היו לי כמה הופעות קטנות. זה עבר איכשהו. לפני כחודש חליתי בקורונה, ועברתי את זה בסדר. אבל אז גם בעלי חטף את זה מאוד קשה. הוא היה מאומת כמעט שישה שבועות, ונשאר מותש מזה. נעזרנו בטיפול של אנשי צוות רפואי שהיו היחידים שיכלו להיכנס אלינו הביתה בשבועות האחרונים. עכשיו הוא בסדר".
את משחקת בבית ליסין בהצגה "הגלולה" ובתיאטרון באר שבע בהצגה "הדירה של רוזה". בקרוב את נכנסת לחזרות להצגה נוספת, ויש לך תוכנית רדיו ב־103FM. בשביל מה את צריכה גם מופע יחיד מלחיץ?
"כי אני רוצה להיות אני, לדבר בגוף ראשון. זה אתגר אחר. כשאת בהצגה את נשענת על הפרטנרים, על המוזיקה, על כניסות ויציאות. פה אין את זה, וודאי שזה מלחיץ יותר".
יש דברים שעליהם לא תדברי במופע?
"קשה לי עם בדיחות גסות ואני לא אוהבת בדיחות שואה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו