למה בכה מיקי גבע?

שנה אחרי שהוציא הקומיקאי מיקי גבע את ספרו הראשון, "מלבי אקספרס" (ספר שהפך גם לסדרת טלוויזיה), הוא מוציא ספר שני: "אין פילים בדרום אמריקה". גיבור הספר הוא תומר שבת, מאבטח לשעבר של ראש הממשלה שמקבל הצעה מפתה מסוחר סמים דרום־אמריקני. ההצעה שולחת את תומר למסע מוטרף עם שני חברי ילדות שלו ועם אהבת חייו. את הספר הוציא גבע בהוצאה עצמית והוא נמכר באתר שלו או ברשת חנויות הפנינג.

"לקח לי עשר שנים אחרי הספר הראשון להתיישב ולהתחיל לכתוב שוב", מספר גבע (41). "כולם לחצו עלי 'תכתוב עוד ספר, תכתוב עוד', ולא הרגשתי מספיק בשל. התחלתי לכתוב וגנזתי. בסוף, כשהתיישבתי לכתוב, החלטתי ללכת לכיוון של אקשן, לעסוק בסודות הביטחוניים של ישראל שבגללם אנחנו מבוקשים לייעוץ בכל העולם. אבל גם השארתי את הגרעין של החברות, שעליו אני כותב כל הזמן, החברים שגדלו איתך מהבית והחיבור איתם. וכמובן ברקע יש סיפור אהבה, שבלעדיו קשה לי לכתוב".

גם "מלבי אקספרס" התרחש בדרום אמריקה, בברזיל, ובמרכזו עמד רומן בין צעיר ישראלי בשנות ה־20 המוקדמות לחייו לבין ברזילאית בת 40. אבל הפעם, כאמור, הכיוון של הספר אחר.

"נפגשתי עם קבוצה של מאבטחים שאבטחו פה את מדונה ואת ביונסה, וגם עבדו בארה"ב", מספר גבע. "עשיתי תחקיר על הנושא. כל הכיף היה לבנות דמות שהיא לא אני. מבחינתי, לדמיין שאני לוחם ושהחיים של אנשים חשובים נמצאים בידיים שלי - עשה לי חשק לכתוב.

"אני שירתי בצבא בלהקה צבאית, אז בספר החלפתי את המיקרופון ב־16-M מקוצר. אני חושב שאני נהנה להיות אנשים אחרים, בין שדרך החיקויים והדמויות ובין שדרך הכתיבה. מרתק אותי להציץ לעולמות שאני לא מכיר. כששואלים אותי 'על מה הספר', קשה לי לענות. אם 'מלבי אקספרס' היה סיפור על לאהוב את עצמך, 'אין פילים בדרום אמריקה' הוא סיפור על לאהוב את החיים".

גם הספר הזה יעובד לסדרת טלוויזיה, כמו הקודם?

"יש לספר הזה פוטנציאל טלוויזיוני. יש הרבה סצנות בספר שכתובות ממש כמו סצנות בסדרה, עם דיאלוגים ארוכים. מובן שאשמח אם מישהו ירצה להרים את הכפפה.

"הכיף בכתיבת ספר הוא שאף מפיק לא מגביל אותך. החופש היצירתי שלך הוא מאה אחוז. לא אומרים לך 'את זה אי אפשר לצלם' או 'תסתדר בלי הסצנה הזאת'. בסדרה צריך לסנן ולראות איך עושים את זה בתקציב ישראלי.

"אנשים גם כל הזמן שואלים אותי אם תהיה עונה שנייה ל'מלבי אקספרס'. עוד לא התקבלה ההחלטה. אולי גם יהיה ספר המשך".

חזרת לבמה עם מופע הסטנד־אפ שלך?

"כן, כבר הספקתי להופיע שלוש פעמים, וזה פשוט הדבר שאני הכי אוהב לעשות בעולם. לא עשיתי סטנד־אפ שנה שלמה. בכיתי קצת כשירדתי מהבמה, הכל הציף אותי, הרגשתי כמו אחרי שעולים ברכבת הרים ואז יורדים במהירות. זה מרים ומעיף. כבר שכחתי איך אני מרגיש אחרי מופע, כמו סם שמשתחרר בראש. נזכרתי לאילו גבהים אנחנו עולים כאמנים. יש לי כבר שלושה מופעים במועדוני זאפה בקרוב, וזה מאוד משמח".