"להיות אח של עמוס תמם זו גאווה אבל גם לא קל"
מאיר תמם, אחיו הצעיר של השחקן המצליח, משחק בהצגה חדשה, "חיזו ובטטה" - יצירה ראשונה של תיאטרון רמלה שמוקם בעיר
Your browser doesn’t support HTML5 audio
בתוך כל החשש מגל חדש של קורונה ומהגבלת התקהלויות, ברמלה קורה אירוע משמח: פתיחה של תיאטרון רפרטוארי חדש בעיר תחת השם "תיאטרון רמלה". ההשקה תקרה ב־29 בדצמבר עם בכורה להצגה "חיזו בטטה", עיבוד בימתי לסיפור של סמי ברדוגו.
היוזמה לפתוח תיאטרון ברמלה היא של ראש העיר, מיכאל וידל, והעירייה היא שמתקצבת את התיאטרון, בתמיכה של מפעל הפיס. המנהל האמנותי הוא יוסי ג'וז כהן, במאי שגדל והתחנך בעיר, והוא גם מביים את "חיזו בטטה". העלילה מתמקדת באם חד־הורית שמגדלת את שני ילדיה בדירה קטנה בפריפריה. היא עובדת ניקיון במרפאת קופת חולים, וכשהיא מפוטרת מצבה הנפשי מידרדר. האחים, שחולמים לצאת מהפריפריה, מוצאים את עצמם קרועים בין הבית שזקוק להם לבין ההגשמה העצמית שלהם. בין השחקנים בהצגה אפשר למצוא את שרונה אלימלך ואת מאיר תמם (38), שהוא אחיו הצעיר שלעמוס תמם.
"עמוס, כפרה עליו, הוא לא אחד השחקנים המובילים בישראל אלא השחקן המוביל בישראל, הטוב ביותר שיש היום, ואני אולי קצת משוחד", אומר מאיר בחיוך. "להיות אח של עמוס זו גאווה ושמחה נורא גדולה, אבל יש בזה גם חיסרון. להיות דומה למישהו מוביל זה לפעמים לא קל. היום אני מבין שאנחנו גם דומים חיצונית. פעם לא ראיתי את זה. אני מבין שאני צריך לעבוד קשה ואולי טיפה יותר מכל השאר כדי להוכיח את עצמי, אבל הנה, אני פה. בסופו של דבר זה תלוי בי, בכישרון שלי ובעבודה הקשה שלי".
אתה נעזר בו בהכנה לתפקידים?
"אני חייב להודות שאני עושה הפרדה, לא נעזר בו. אבל בכל פעם שהוא שומע על דברים שאני עושה - הוא הראשון לפרגן. אני יודע כמה הוא מאמין בי, הוא בא לכל ההצגות ומפרגן. הוא אח מדהים".
תמם סיים לימודי משחק בבית הספר "הדרך" לפני עשר שנים. מאז הספיק לשחק בסדרות שונות, ובהן "השוטר הטוב", "האחיות המוצלחות שלי", "מצולמים", "כפולה", "פלמ"ח" ועוד. בתיאטרון הוא שיחק ב"איתמר הילד העברי הראשון" בתיאטרון השעה, והיום הוא משחק בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער בהצגה "אלי כהן המרגל".
"זו פעם ראשונה שאני משחק בתיאטרון למבוגרים, ואני כל כך שמח שזה קורה בבית שלי", אומר מאיר, שנולד וגדל ברמלה. "היום אני גר בתל אביב, אבל רמלה היא הבית. אין יותר מרגש מלחזור הביתה. רמלה בשבילנו היא הקן. אני תמיד אומר שכשאני מגיע לפה, אני הכי מאיר שיש, הכי נקי. ההורים שלי עדיין פה, ואני ישן אצלם בין החזרות. כל הצגה שנולדת זה תהליך משמח אבל פה יש תיאטרון חדש, בית חדש שקם, עוד פרנסה לשחקנים ולעובדים, עוד ויז'ן של במאי חדש בעולם התרבות".
איזו דמות אתה מגלם בהצגה?
"אני משחק את בוסקילה, השכן של חיזו, דמות ססגונית שמפיחה חיים בשכונה, מחברת בין כולם. הוא רואה בילדים שלה את עצמו כילד שרצה להגשים חלום ולא היה מי שיושיט לו יד, והוא רוצה לעזור להם".
ושוב יש גל קורונה חדש ומדברים על הגבלת התקהלויות.
"האמת היא שאנחנו לא חושבים על זה, כולם בעיקר מתרגשים. יש לנו יעד וכולנו מסתכלים קדימה, לא חוששים. מרוב בלבול פשוט מחליטים שצריך לזרום ולא לחשוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו