"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בתפקיד עצמו: משה דץ

אחרי שנחשף ב"הזמר במסכה" והדהים את השופטים, דץ מגיע להפקה של קבוצת הצעירים של הקאמרי, שם הוא משחק את עצמו • "אני נהנה לראות את הרעב של הצעירים האלה", הוא אומר

,עודכן
0השמעה
דץ ב"שלום לך ארץ", צילום: כפיר בולוטין

אחרי שהדהים את השופטים ב"הזמר במסכה"כשנחשף כמי שהיה בתוך תחפושת הסוס,משה דץמגיע לתיאטרון הקאמרי להפקה "שלום לך ארץ" של קבוצת הצעירים של התיאטרון.

מדובר בקומדיה שכתבה וביימה מוריה זרחיה, שמורכבת מארבעה סיפורים קצרים על ישראלים וישראליות שירדו מהארץ: זוג שעבר לברלין כדי לפתוח חומוסייה, בחורה צעירה שחלמה לגור בפריז, הייטקיסטים בדובאי בדרך לעשות אקזיט, וארבע חברות ילדות שעובדות בעגלות באטלנטה.


דץ מופיע בהצגה בתפקיד עצמו והוא ישחק עם שחקני קבוצת הצעירים, ובהם תם גל, חן גרטי, דור הררי, תום חודורוב, אוריה יבלונובסקי, אור לומברוזו, רוני נתנאל, מאיה קורן ויעלי רוזנבליט. ההצגה תעלה מחר, 17 בדצמבר.

"את הקריירה שלי התחלתי בתיאטרון", מספר דץ (60). "מייד אחרי השחרור מהצבא התקבלתי לתיאטרון אורנה פורת. שיחקתי שם בהמון הצגות. אחר כך נכנסתי למחזמר 'כנר על הגג', ואז עזבתי את התיאטרון והתמקדתי בשירה. בהצגות הילדים שלי, 'טיף וטף' וכו', גם שיחקתי, אבל בעיקר עסקתי במוזיקה. בהפקה הזאת אני על המשבצת של זה שמזכיר ליורדים מה טוב בישראל כי 'כאן נולדתי ואין לי שום מקום אחר בעולם'. אני משחק מדריך שירה בציבור ואני שר עם הקהל. זה תפקיד שנכתב בשבילי תוך כדי החזרות, יחד איתי כמובן.

"אני מודה שלא הסכמתי מייד. שמחתי מאוד על הפנייה אבל התלבטתי אם להיענות לה. התייעצתי עם המנהל האמנותי של הקאמרי, גלעד קמחי, ועם צדי צרפתי, ושניהם אמרו לי, 'אם זו מוריה - לך על זה ותתמסר'. אז החלטתי ללכת על זה. אני שמח ואני קצת בלחץ כי קפצתי לסיטואציה הזאת לפני חודש, וזה תכף עולה. בינתיים אני נמצא בתיאטרון מהבוקר עד הלילה".

ואיך ההרגשה לחזור לבמת התיאטרון?
"זה מאוד כיף, במיוחד שזה משלב גם משחק וגם שירה. אני מאוד מתרגש. לראות את הצעירים האלה, את ההתמסרות שלהם לדמיון ולעבודה - אלה דברים שעושים אותי מאושר. אני מת על הדבר הזה של היצירה והחזרות, על הרוח ועל הרעב הזה, אני עדיין מאוד רעב. אני מרגיש שלא הפסקתי לחלום ולעוף".

קיבלת המון מחמאות מצוות השופטים ב"הזמר במסכה".
"נכון, חשבו שאני אנחל בונני (צוחק). האמת שזו היתה חוויה נפלאה כי בעצם כזמר הייתי צריך להשיל כל דבר של זמר, כל מניירה, לשיר אחרת, למצוא טונים שלא בהכרח מחמיאים לי אלא מוציאים סאונד אחר. לא סתם חשבו שאני אנחל, מאור שוויצר או מיכאל אלוני. ההפקה עושה הכל כדי להסתיר את הזהות שלך. אבל היה לי קשה להסתיר את זה, ובשלב מסוים כבר רציתי שזה יסתיים. זה ממש שב"כ. אי אפשר להבין אפילו את גודל ההסתרה מסביב, והיה לי מאוד קשה לשקר לילדים שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר