"היה איש של שלום": טקס האשכבה לשחקן ולזמר המוערך אילי גורליצקי
רגע לפני שייטמן בבית הקברות מנוחה נכונה בכפר סבא, התקיים טקס האשכבה לגורליצקי בתיאטרון הקאמרי

עולם התרבות הגיע היום (שלישי) להיפרד מאחד האייקונים הגדולים שלו, השחקן, הזמר והסופר אילי גורליצקי שהלך לעולמו בגיל 91, מותיר אחריו גלריית תפקידים מרשימה בארכיון התרבותי שלנו.
רגע לפני שייטמן בבית הקברות מנוחה נכונה בכפר סבא, התקיים טקס האשכבה לגורליצקי בתיאטרון הקאמרי, שעל בימתו כיכב בתפקידיו הגדולים, בהם בתפקיד הכפול ב "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", המחזמר המיתולוגי.
אל הטקס, בהנחיית טוביה צפיר חברו, הגיעה הקהל הרחב לחלוק לאילי כבוד אחרון, בהם גם אנשי התרבות והתקשורת, ביניהם אושיק לוי, עודד בן עמי, יעקב בודו, שרונה אלימלך, ציפי ברנד, דוד קריבושה, ששי קשת ויונה אליאן, יזהר כהן, אלברט אילוז, שייקה לוי, עידו סלומון, רון חולדאי, דליה גוטמן, אורלי וילנאי, מתי סרי, נעם סמל, רבקה מיכאלי, אבי וייס ויריב הורוביץ, ניצה שאול, קרן מרציאנו וגיא פלג.
טוביה צפיר: "תענוג היה לדבר איתו על כל תחום, כל תחום הוא הבין בו. החמלה הגדולה שלו והאכפתיות שלו כלפי אמני ישראל. לנעמי פולני הוא עזר מכל הלב, עם 'אשכולות'. היה מקרה אחד של פיקוח נפש. אמן אחד אמר לי שהוא פשוט במצוקה נפשית וכלכלית מיידית. אילי סידר לו מהיום להיום את התמיכה. זה הראה לי איזה לב היה לו. זה היה הפן האנושי, מעבר לצדדים האחרים שלו".
חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון וחברו הטוב של אילי, עלה לבמה ואמר: "אילי הצטיין בכל תחום, ידען גדול וחד מחשבה. הלב שלו היה בימין, המוח שלו בשמאל והרוח שלו למעלה, בפילוסופיה וביצירתיות. בנושא זכויות המבצעים היו לו תובנות וחזון: למבצעים חשיבות לא פחותה מהיוצרים, וגם שלאמנים אין זכויות פנסיה וצריך להקנות להם. הוא סחף אחרים ברעיון הזה, והצליח".
אושיק לוי, חברו שעבד איתו גם באשכולות, עלה לשיר את "בלדה לשוטר" בליווי אדם גורליצקי, בנו של אילי, שאמר לקהל כי אביו מאוד אהב מחיאות כפיים ואפשר למחוא כפיים חזק יותר.
ששי קשת, חברו הוותיק של אילי, עלה לבמה וספד לו: "היום אנחנו נפרדים מאגדה. אני נפרד מחבר. הייתה לי הזכות להיות לצדו בצמתים משמעותיים. הכרתי גם את אילי האדם, הפילוסוף, הגאון האנליטי עם היכולת להסתכל הרבה קדימה. זכיתי לאח בוגר. טוביה ואני ביקרנו אותו לאחרונה בבית הסיעודי שבו היה, אבל זה כבר לא היה אותו הדבר. הוא חיבק את ידי כרוצה לומר דבר מה, לא הבנו, אבל כבר אז ידענו שזו הפרידה".
פרופסור נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, ספדה לו: "אילי עזב אותנו, השתחרר לדרכו והמקום שהשאיר אחריו נשאר ריק ועצוב. ירד המסך האחרון. כל מי שפגש את אילי – שיחק לו המזל. הכרנו דרך בנותינו בבית הספר לאמנויות. מאז התגבשה בינינו חברות מופלאה. היה בה הכל. זכינו לחגוג לאילי חגיגת 90 מרגשת".
אדם גורליצקי עלה לשיר את "שתי ארצות", שיר שאילי מאוד אהב, ואמר: "אני די מתפרק, אבל חייב לעשות את זה. השיר יצא ב-2014, מלחמת עזה הראשונה, והזמינו אותי לכיכר רבין לשיר אותו. לא אמרתי להורים שלי, אבל פתאום ראיתי אותם בקהל. אבא היה איש שלום. הוא האמין בשלום, ואני הולך בדרכו". לאחר הביצוע המרגש והחזק, אדם הניח את הכובע שלו על הארון של אביו באקט פרידה עוצמתי.
עודד קוטלר, חברו הוותיק, עלה לבמה ואמר: "יש לי נכד, ושמו אילי. זה אחד הדברים שקשורים בהשראה הגדולה שהייתה לאילי על חברים, גם בקריירה וגם בחיים הפרטיים. אילי היה רב-שכבתי, עם כל כך הרבה דברים שעניינו אותו. היה אפשר לדבר איתו בלי הרף, הוא היה הוגה, איש הגות מדרגה ראשונה. אילי היה כישרון ענק עם חולשה גדולה – אי-היכולת להודות בחולשה. הוא צרך הצלחות. אלתרמן וארגוב העניקו לו מתנת אל אדירה – 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'".
יזהר כהן עלה לשיר את "שיר כלולות", השיר האהוב על אילי, ואמר: "הכרתי את אילי מילדות בגלל הוריי, וכשגדלתי ושרתי בפסטיבל הזמר את 'שיר כלולות' הוא פשוט רדף אותי. היה תופס אותי ברחוב ואומר: 'אתה לא מבין איזה שיר זה'. שרתי לו אותו בהמון תחנות בחייו, וכרגע זה כבוד לשיר למשפחה שלך ושהשיר הזה ילווה אותך לפנתאון שם למעלה".
נעם סמל, חבר קרוב של אילי שהיה גם מנהלו בקאמרי, עלה לבמה וספד לו: "שמענו דברים נהדרים ואילי היה שחקן גדול, אבל גם איש רוח. אנחנו בתיאטרון הישראלי יודעים וזוכרים שבדרמה היוונית, כשהיה הולך לעולמו איש רוח גדול, היו לוקחים את הגופה בארון, מוציאים לכיכר וכל הכפר היה עומד ומוחא לו כפיים. גבירותיי ורבותיי, בואו נמחא כפיים לאילי גורליצקי".
בתום דבריו של סמל הקהל עמד והריע במשך דקות ארוכות במחיאות כפיים סוערות לאמן הוותיק. תם הטקס וירד המסך. גורליצקי יובא למנוחות ב-14:30 בכפר סבא, ולנצח יישאר בפנתיאון התרבות הישראלית. יהי זכרו ברוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו