אילי גורליצקי הלך לעולמו: השחקן והזמר, ממקימי אגודת אמני ישראל, היה בן 91
השחקן והזמר, שהופיע לצד יונה עטרי ב"שוק המציאות" ועם יוסי בנאי ב"חכמים בלילה", היה גם היושב ראש הראשון של אגודת אמני ישראל • במשך עשרות שנים נאבק על זכויות האמנים המבצעים.

אילי גורליצקי, כוכב "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" וממייסדי "אשכולות", מת בגיל 91.
גורליצקי היה שחקן, זמר וסופר, והיה מזוהה בעיקר עם התפקיד הכפול במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ב-1964, עם "שוק המציאות", ערב משירי נתן אלתרמן שהעלה עם יונה עטרי ושבכורתו התקיימה ב-1966, ועם תוכנית הבידור "חכמים בלילה" שהעלה עם יוסי בנאי ב-1968. על שלוש ההפקות זכה בפרסי כינור דוד. לצד הבמה פעל במשך עשרות שנים למען זכויות האמנים המבצעים, כיושב הראש הראשון של אגודת אמני ישראל וכאחד מיוזמי הקמת החברה שלימים נקראה "אשכולות", שבראשה עמד שנים ארוכות. בנו, אדם גורליצקי, הוא זמר, יוצר, פסנתרן ומפיק מוזיקלי.
גורליצקי נולד בתל אביב ב-14 ביולי 1935 להורים שהיו חברים בתנועה הקומוניסטית, ושמו הפרטי ניתן לו על שם ולדימיר איליץ' לנין. הוא למד בתיכון עירוני א', ובגיל 17 התקבל לבית הספר הדרמטי שליד התיאטרון הקאמרי. כבר בתקופת הלימודים הופיע בתפקידים קטנים בהצגות, בהן "הנפש הטובה מסצ'ואן" ו"הוא הלך בשדות".
בשירותו הצבאי היה חבר בלהקת פיקוד מרכז ובלט בה כזמר סולן. בין השירים שביצע בלהקה היו "חמסינים במשלט" ו"הזקנקן". אחרי השחרור חזר לקאמרי והופיע בשורת הפקות, ובהן "הלילה ה-12" ו"כנרת כנרת".
נקודת המפנה בקריירה שלו הגיעה ב-1964, כשגילם את שלמה המלך ואת שלמי הסנדלר ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", מחזמר על פי המחזה של סמי גרונמן בתרגומו של נתן אלתרמן, עם מוזיקה של סשה ארגוב. לצדו הופיעו יונה עטרי ורחל אטאס. ההפקה זכתה להצלחה גדולה, הוצגה יותר מאלף פעמים בישראל ומחוצה לה והייתה לאחד ממחזות הזמר המזוהים עם התיאטרון הישראלי של שנות ה-60.
ההפקה פתחה שותפות בימתית בינו לבין יונה עטרי שנמשכה עשרות שנים. בעקבותיה העלו השניים את "שוק המציאות", ערב משירי אלתרמן בבימוי שמואל בונים, שבכורתו התקיימה בינואר 1966. המופע כלל שירים בלחני סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר, ובהם "קונצרטינה וגיטרה", "לימון וצלחת" ו"בכל זאת יש בה משהו", והשניים שבו אל הרפרטואר המשותף גם שנים רבות אחר כך. ב-1968 העלה גורליצקי עם יוסי בנאי את "חכמים בלילה". שלוש ההפקות הקנו לו שלושה פרסי כינור דוד.
ב-1969 גילם את פרופ' הנרי היגינס בחידוש הישראלי של המחזמר "גבירתי הנאווה", לצד רבקה רז בתפקיד אלייזה דוליטל ואברהם מור בתפקיד אלפרד דוליטל. בהמשך הופיע בהפקות תיאטרון ובידור נוספות, ובהן "זהו בידור" ו"ברנשים וחלומות".
בקולנוע השתתף ב-1967 ב"שלושה ימים וילד" של אורי זוהר והופיע גם ב"סיירים" וב"טוביה ושבע בנותיו". עוד קודם לכן השתתף בקולות סרט האנימציה הישראלי "בעל החלומות" מ-1962. בתחום הדיבוב נודע במיוחד כקולו העברי של קא הנחש בגרסה העברית של סרט דיסני "ספר הג'ונגל", ובהמשך שב לדבב את הדמות ב"ספר הג'ונגל 2".
ב-1979 היה בין מייסדי אמ"י, אגודת אמני ישראל, יחד עם יפה ירקוני, שלמה ארצי, ששי קשת ואמנים נוספים, ונבחר ליושב הראש הראשון שלה. ב-1983 היה מיוזמי הקמת החברה שנועדה לגבות ולחלק תמלוגים לאמנים מבצעים. החברה נוסדה ב-1984 בשם "חברת תמלוגים לאמני ישראל", וב-1994 קיבלה את השם "אשכולות". גורליצקי היה המנכ"ל הראשון ויושב הראש הראשון שלה, וכיהן בתפקידים אלה במשך שנים ארוכות.
לצד העבודה הבימתית והציבורית כתב גורליצקי ספרים בתחום מחשבת ישראל והפילוסופיה. ב-2002 פרסם את "הסוד הכמוס", שבמרכזו חליפת איגרות בדיונית בין הרמב"ם לפילוסוף המוסלמי אבן רושד, וב-2006 ראה אור "טהירו", העוסק ברעיונות קבליים ובתנועה השבתאית במאה ה-17.
ב-2015, במלאת לו 80, נערך לכבודו בקאמרי ערב מחווה בהשתתפות שורה של אמנים. ב-2019 העניקה לו עיריית תל אביב-יפו את אות יקיר העיר, בין היתר על פעילותו בחיי התרבות ולמען זכויות האמנים. ב-2021 ביקש לפרוש מתפקידי המנכ"ל והיושב הראש של "אשכולות" ומונה לנשיא החברה, ובשנים שלאחר מכן כיהן כנשיא הכבוד שלה.
גורליצקי היה נשוי בעבר לשחקנית גילה אלמגור, לציירת דוריס ראו ולרקדנית רותי לרמן. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים: יורם, אלכסנדר, דפנה ואדם.
תיאטרון הבימה נפרד מהאמן המוערך והוותיק: "התיאטרון הלאומי 'הבימה' מרכין ראש עם לכתו של אילי גורליצקי, מגדולי השחקנים והאמנים בתרבות הישראלית. במשך עשרות שנים היה גורליצקי חלק בלתי נפרד מעולם התרבות הישראלי - שחקן, זמר, סופר ואיש תרבות, שהותיר אחריו מורשת אמנותית עשירה וחותם עמוק על הבמה הישראלית. לצד עשייתו האמנותית, הקדיש שנים רבות למאבק למען זכויותיהם של אמני ישראל, היה ממייסדי אמ״י וממייסדי 'אשכולות'. נפרדים היום מאמן גדול ומאיש תרבות שהקדיש את חייו לבמה, ליצירה ולאמנים בישראל".
דוד קריבושי, יו״ר הוועד המנהל של "עילם" - ארגון התמלוגים של המוזיקאים המבצעים בישראל: "אילי גורליצקי היה מגדולי האמנים בישראל, ולצד קריירה מפוארת כשחקן, זמר ואיש במה, הקדיש חלק משמעותי מחייו לקידום זכויותיהם ומעמדם של המבצעים בישראל.
גורליצקי היה ממייסדי 'אשכולות', הארגון האח של 'עילם', ובמשך שנים פעל לחיזוק זכויותיהם ופרנסתם של אמנים ומבצעים בישראל.
המורשת שהותיר אחריו ממשיכה גם בדור הבא.
"אנו שולחים תנחומים לבנו, המוזיקאי אדם גורליצקי, ולכל בני המשפחה. קהילת האמנים והמבצעים נפרדת מאדם שהותיר חותם עמוק על התרבות הישראלית - על הבמה ומחוצה לה. יהי זכרו ברוך".
א.מ.י - אגודת אמני ישראל: "עולם התרבות הישראלי מרכין ראש עם לכתו של אילי גורליצקי – מענקיה של הבמה הישראלית, עמוד תווך של התיאטרון, הזמר והזכויות של אמני ישראל.
"אילי לא היה רק כוכב בלתי נשכח שכבש את הבמות; הוא היה בראש ובראשונה לוחם אמיתי בנשמתו – אדם שרתם את מרצו ואת חכמתו כדי להבטיח את ביתם, עתידם וזכויותיהם של כלל האמנים המבצעים בישראל. כמייסד א.מ.י (איגוד אמני ישראל) ומקים חברת 'אשכולות', אילי נאבק במשך עשרות שנים כדי לשמור על מעמדו של האמן הישראלי, להבטיח תגמול הוגן על יצירה ולדאוג כי מי שמשמח את הציבור לא יישאר שקוף ומופקר בשעת מחסור.
"חזונו, נחישותו והתשוקה הבלתי נגמרת שלו לאמנות ולאדם הטביעו חותם בלתי נמחה על מפת התרבות הישראלית, וימשיכו להנחות אותנו עוד שנים רבות. משתתפים בצערה העמוק של המשפחה ושל קהילת האמנים כולה. יהי זכרו ברוך".
מ"אשכולות" - החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל נמסר: "משפחת 'אשכולות' מרכינה ראש ונפרדת בכאב מאילי גורליצקי, ממייסדי החברה ונשיא הכבוד שלה, שהיה במשך עשרות שנים מהכוחות המרכזיים במאבק למען זכויות האמנים המבצעים בישראל.
"אילי היה איש של חזון ועשייה. בתקופה שבה זכויות המבצעים כמעט שלא היו על סדר היום, הוא היה מהראשונים לזהות את הצורך בגוף חזק שייצג את האמנים, יגן על זכויותיהם ויפעל להבטיח שיקבלו תמורה ראויה על עבודתם.
"הוא לא הסתפק בחזון, אלא פעל כדי להפוך אותו למציאות, יזם, הקים, הוביל ונאבק לאורך שנים. אנו משתתפים בצערה העמוק של משפחת גורליצקי. יהי זכרו ברוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו