בעולמות הספורט ידוע שהרכב מנצח לא מחליפים, ומה שטוב בספורט - נכון גם לאמנות. אחרי ש"ציפורלה לילדים" הפך לאחד המופעים המצליחים לכל המשפחה, באנסמבל ציפורלה החליטו להמשיך את הקו הנוכחי ולהעלות בחנוכה מופע חדש בבית החייל בתל אביב - "ציפורלה לילדים 2".
הצחוק, הטירוף, הדמיון והאנרגיה של ציפורלה יחזרו לבמה עם דמויות חדשות, סיפורים מפתיעים ושירים חדשים, במסע אל עולם הילדים. בין הדמויות: אפרת, שלא מוכנה להיות כמו כולם; תמרה, שמגזימה בכל סיפור כדי שיקשיבו לה; הילד שכל מה שהוא רוצה זה לשמוע מאבא שלו "ילד, תסתכל!", ועוד.
דרך הדמויות והסיפורים, ציפורלה נוגעת בנושאים שכל ילד מכיר: הרצון להיות מי שאנחנו, הצורך שיראו אותנו, הצלחה וכישלון, תחרות, חברות והניסיון למצוא את המקום שלנו בעולם. את המופע כותבים, מביימים ומשחקים חברי האנסמבל, בייעוצו האמנותי של אורי אוריין.
פופולריים מתמיד
"מאוד הופתענו מהאפקט ומהתגובות שקיבלנו על המופע הראשון", משתף גל פרידמן, מקים האנסמבל, בראיון ל"ישראל היום". "לא ידענו ולא חשבנו שתהיה כזאת התפוצצות. אני חושב שיש רגע בחיים של אמן שבו כיף שהאמן והקהל אוהבים את היצירה באותה מידה, כי לפעמים אתה אוהב מאוד והקהל פחות ולפעמים להפך, אתה ממצה והקהל ממשיך לרצות. פה יצא משהו מגניב שאנחנו והקהל מאוד אוהבים, והרגשנו שיש לנו עוד הרבה מה להגיד לילדים.
"לצד השיקול של ההצלחה היה שיקול יצירתי, שהוא תמיד חלק ניכר מההחלטות שלנו בציפורלה. בסוף מופע לילדים הוא קצר יותר, אתה מוגבל בכמות התוכן שאתה יכול להעביר, והרגשנו שיש לנו עוד מה להגיד".
למשל?
"המופע עצמו מורכב מהרבה סיפורים מהילדות שלנו, או מסיפורים שלנו כהורים עם הילדים שלנו. למשל, זה שבעידן של היום כל הילדים גדלים באווירת 8200, כולם צריכים להיות מצוינים ומחוננים, ושוכחים לגמרי את הדבר הכי כיף בלהיות ילד, שזה לשחק וליהנות. או זה שכל הזמן צריך לראות ולהיראות ולשדר איזו תדמית מסוימת, ושוכחים שהכי יפה בעולם זה פשוט לדבר מהלב.
"יש גם נונסנס של ילדה שמגזימה, קראנו לזה 'שיר המגזימרת'. כלומר היא לא משקרת, היא מגזימרת, כי לספר שהגעת על אופניים לבית הספר ובדרך היית בסיבוב ביוון ובגלל זה איחרת - זה הרבה יותר מעניין.
"אנחנו עושים שימוש בדמיון כדי לאפשר לילדים להיות ילדים, מה שלנו היה. היום הכל כל כך אינטנסיבי - חוג יזמות, חוג כזה, חוג אחר. לצד זה, יש רגעים במופע שמדברים על היחס עם אבא, כמו שאתה שואל אותו שאלות בקטע של 'אבא, זה טוב?' עם ילד שכל הזמן שואל. יש גם שיר שמתעסק בזה שמקום שני זה הכי־הכי, וכל השיר זה על איזה כיף להיות מקום שני, הרבה יותר ממקום ראשון".
שש השנים האחרונות היו קשות מאוד עבור הילדים שמגיעים לצפות בכם. עד כמה המציאות המוטרפת מחלחלת למופע?
"מחלחלת, חד־משמעית. גם במופע הראשון שאלנו למה דווקא עכשיו אנחנו מעלים מופע לילדים. אנחנו ממשיכים בקו הזה כי במציאות שהילדים האלה גדלים בה, בשאלה מה אני יכול לתת להם - שאלה שאני שואל גם לגבי הילדים שלי - התשובה היא דמיון, לב וכנות. כדי לחיות במדינה הזאת הילדים צריכים את שלושת הדברים האלה. לתת להם רגעים בחיים שיכולים להיות מורכבים, אבל להראות להם מה אני עושה עם קטע מורכב. למשל, רגע שבו נכשלתי.
"יש קטע במופע של אדם שמוכר את כל הכישלונות שלו בחיים, אז אנחנו יוצרים מזה משהו מצחיק ומרגש באמצעות הדמיון והלב, כדי לעבור רגעים מורכבים. זה מה שאני משתדל לתת לילדים הפרטיים שלי, וגם דרך המופע הזה לתת לילדים של היום. אני חושב שהרלוונטיות של ציפורלה היא תמיד בעשייה שלה".
גם למבוגרים
המופע אולי מוגדר לילדים - אבל חצי מהיושבים בו הם המבוגרים, שנהנים לא פחות מהם.
"נכון, הייעוד של המופע הוא גם להורים וגם לילדים. זה פחות מופע שאומר 'בואו שימו את הילדים ותצאו החוצה או תהיו בפלאפון'. כשיצאנו לדרך, הבנו שהמופע חייב להיות נקודת מפגש שבה ההורים והילדים יכולים לצחוק ביחד. בסרט 'הקול בראש' אני נהניתי לא פחות מהילדים שלי, למרות שזה כאילו סרט ילדים. אין רגע יפה יותר מלשבת עם הילדים באולם ולצחוק ביחד".
ומה עם המופעים שלכם למבוגרים בלבד?
"בינתיים אנחנו רצים עם כל המופעים, גם עם אלו למבוגרים. לאור בקשת הקהל כינסנו מופע עם כל הקטעים הטובים מכל השנים, וכשנסיים עם המופע החדש לילדים נתחיל עם הדבר החדש הבא למבוגרים. עד אז יש לנו עבודה מאוד פעילה ברשת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו