קבוצת התיאטרון שמחזירה את תושבי עוטף עזה לחיים

טבח 7 באוקטובר הביא עמו, מלבד כאב ואובדן, התמודדויות חדשות לקהילות שנפגעו בעוטף עזה. מה עושים כשהשכול האישי נמהל בשכול קהילתי? איך מתנהלים פרטים שמרכיבים חברה שכולה?

"לא סוף הסיפור" היא הצגה של תושבים מהעוטף שעוסקת בנושאים אלה ובאחרים, דרך שלושה תיירים המגיעים ליישוב דרומי ונחשפים לחיי הקהילה הפצועה. היצירה נולדה מסיטואציות יומיומיות איתן התמודדו חברי הקבוצה, תושבי המועצה האזורית שער הנגב, שמצאו עצמם במה שנראה כמו חלום בלהות.

14 המשתתפים בקבוצת התיאטרון יצרו את הסצנות דרך שיחות שקיימו ביניהם במפגשים שבועיים לעיבוד שכול ואובדן באגף לשירותים חברתיים בשער הנגב, אותם התחילו במרץ 2025 בליווי העובד הסוציאלי הקהילתי חננאל סטיסקין ובבימויה של טלי ליברמן. כעבור עשרה חודשים ושעות של שיחות שהפכו למערכות, הצגת הבכורה עלתה בעוטף עזה ובסוף השבוע הקרוב היא תגיע לתיאטרון "צוותא" המיתולוגי.

ההצגה, שנוצרה בסיוע "תאטרלי", חברה של תיאטרון קהילתי בלשכות רווחה, זכתה לביקורות מחבקות מהקהל האזורי. חברי הקבוצה, ללא ניסיון קודם בתחום, הפכו את שותפות הגורל לאמנות שמסייעת לשיקום וצמיחה מחודשת של התרבות אחרי שנים קשות ומדממות.