זיכרון וגעגוע: הטקס לזכר נרצחי הנובה יתקיים בחניון רעים

יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר מתקרב בצעדי ענק ואיתו עוד ועוד טקסים ואירועי זיכרון והנצחה. המשפחות השכולות בשיתוף עמותת קהילת שבט הנובה, יקיימו טקס בחניון רעים, המקום בו התקיים פסטיבל הנובה ואחת מזירות הטבח הקשות ביותר.

הטקס יוקדש להתייחדות עם זכרם של הנרצחות והנרצחים מקהילת הנובה ומהמסיבות שהתקיימו בסמוך לרעים בשבת השחורה, בהן מאשרום, פסיידאק ומידברן. הטקס יהווה מרחב משותף של זיכרון, התייחדות וסולידריות וישולבו בו קטעי קריאה, שירה ותפילת יזכור. 

זו הפעם השלישית שבה משפחות הנרצחים מקיימות את הטקס באתר ההנצחה בשיתוף קק"ל. השנה, לראשונה, מצטרפת אליהן עמותת קהילת שבט הנובה ומאחדת את טקס ההנצחה שלה עם טקס המשפחות.

עמותת קהילת שבט הנובה צמחה בעקבות טבח 7 באוקטובר ומאז היא פועלת למען שורדי המסיבות, משפחות הנרצחים וחברי הקהילה. מאז הקמתה, העמותה מעניקה מעטפת תמיכה ושיקום במגוון תחומים בהם חוסן נפשי וקהילתי, ליווי חברתי, סיוע בחזרה לתעסוקה ולשגרה, חיזוק יוזמות של חברי הקהילה, מתן מענה לצרכים המשתנים לאורך תהליך השיקום, סיוע כלכלי, יצירת מרחבים קהילתיים ויוזמות זיכרון והסברה בארץ ובעולם.

ריף פרץ, מנכ"ל עמותת קהילת שבט הנובה: "הטקס מוקדש למשפחות השכולות. החזרה לרעים, למקום שבו יקיריהן נרצחו, היא קשה וכואבת, אך יש בה גם משמעות עמוקה. זהו המקום שבו נגדעו חייהם של אהובינו, אך גם המקום שבו אנו בוחרים להתכנס יחד, לזכור אותם, לכבד את מורשתם ולהבטיח שסיפוריהם ימשיכו לחיות.

לסמליות של קיום הטקס דווקא במקום הזה יש עוצמה שאין לה תחליף. איחוד טקסי ההנצחה השנה מסמל את החיבור ההולך ומתחזק בין המשפחות השכולות, חברי הקהילה והשורדים ואת המחויבות לזיכרון, לשיקום ולדרך. הטקס עוסק גם בערכים שאנחנו מבקשים לשמר: אהבת אדם, ערבות הדדית, קהילה ותקווה".

הילה ליאור, אחותו של מתן מרדכי ליאור ז"ל: "המשפחות איבדו את היקר להן מכל, וקהילת הנובה איבדה חלק עצום מהלב שלה. בטקס הזה המשפחות השכולות והקהילה נפגשות סביב האנשים שחיברו בינינו - בחייהם ובמותם. עבורנו יש משמעות גדולה להשתייך לקהילה שהייתה חלק מעולמם של אהובינו - להיות בתוכה, ולהמשיך לזכור אותם ביחד. החיבור הזה יוצר מקום משותף לאהבה, לגעגוע ולזיכרון".

מאיר זהר, אביה של בר זהר ז"ל: "המסר המרכזי של הטקס הוא הרצון שלנו להיות ראויים לילדים שלנו. מה שאפיין אותם היה אהבת חינם, החיבור בין אדם לחברו והיכולת לראות ולקבל זה את זה. זה המסר שהם זעקו בחייהם, וזה המסר שאנחנו מבקשים להמשיך ולהעביר בשמם".