השחקנית, הזמרת והקומיקאית שושיק שני הלכה לעולמה בגיל 91. בשנים האחרונות בחרה שלא לשחק וירדה מהבמות, אך שני הותירה רפרטואר עשיר ומגוון ולקחה חלק בכמה מאבני הדרך בתרבות הישראלית, עם קריירה מפוארת וזוגיות מתוקשרת עם השחקן אריק לביא, שבשנותיו האחרונות גם שימשה כמנהלת שלו.
שני נולדה בתל אביב בשם שושנה. כבר מילדות נמשכה לעולמות המשחק והמוזיקה והקליטה תסכיתי רדיו. בגיל 14 הופיעה לראשונה במחזה "חייט כי ימלוך" בתיאטרון הילדים "במתנו" וכנערה השתלבה בתיאטרון הקאמרי לאחר שלמדה משחק באולפן שפתח התיאטרון. במסגרת שירותה הצבאי, הצטרפה שני ללהקת הנח"ל. עם שחרורה חזרה שני לתיאטרון הקאמרי, בו שיחקה למעלה משלושה עשורים בהצגות רבות, בהן "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הוא הלך בשדות", "לעולם אין לדעת", "אלוף הבונים" ועוד.
אחד משיאי הקריירה שלה היה במחזמר "עוץ לי גוץ לי" בקאמרי, שרץ משנות ה-60 ועד היום ונחשב להפקה הוותיקה ביותר בישראל. שני הייתה חלק מהקאסט המקורי יחד עם בעלה. ההצגה, שכתב אברהם שלונסקי וביים יוסי יזרעאלי, הפכה לאחת ההצלחות הגדולות של התיאטרון, מה שהזניק גם את הקריירה שלה על הבמות.
שני נישאה בינואר 1957 לזמר אריק לביא. אחרי שהות משותפת בניו יורק, שם למדה משחק אצל אוטה האגן, הם שבו לישראל והעלו יחד תוכנית בידור מצליחה על חיי זוג נשוי בשם "הוא והיא" שכתב אפרים קישון ובהמשך גם ערב משירי ברטולט.
שני הקליטה את תקליטי הילדים "טפשוני רוני", "שושיק שני שרה ומספרת: יעל מטיילת", "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" ו"החתול שמיל". חלק מהשירים בתקליטים אלו, כמו "מיכאל" (מילים: מרים ילן-שטקליס / לחן: נעמי שמר) ו"מה עושים העצים" (מילים: ע. הלל / לחן: נעמי שמר), הפכו אותה לזמרת מוכרת ומוערכת בעולם הילדים. עוד הופיעה עם לביא במחזמר "לחיות עוד קיץ ולעבור עוד חורף", ובהצגה "הו, הו יוליה" בתיאטרון הבימה מאת אפרים קישון, סאטירה שהתבססה על סיפור המחזה רומיאו ויוליה.
לצד תפקידיה על הבמות שיחקה שושיק על המסך הקטן והגדול , בין היתר בסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק" ובסרטים "חור בלבנה" של אורי זוהר (1965), "עליזה מזרחי" (1967), "לופו" (1970), "מבצע יונתן" (1977), "סוסעץ" (1978), "השועל בלול התרנגולות" של אפרים קישון (1978), "שגעון של אבא" (1981), "המובטל בטיטו" של זאב רווח (1987), "לצוד פילים" של רשף לוי (2013), "הבן של אלוהים" של גיא נתיב וארז תדמור (2014) ו"היורד למעלה" (2015).
בשנות ה-90 שני החלה ללמד משחק ולעסוק בהדרכת דיבור כמורה להיגוי בבית הספר בית צבי ובמוסדות נוספים, הנחתה סדנאות תיאטרון במסגרות קהילתיות, כגון בית הכלא נווה תרצה ואף לקחה חלק בדיבוב ובתפקידי אורח בתכניות שונות בהן "שנות ה-80" "בנות הזהב", "סטוקהולם", "אבא מטפלת" ו "שנות הירח". בשנת 2022 זכתה באות יקירת העיר תל אביב.
שני הותיר אחריה שתי בנות, נועה ויעל, ודורות של ילדים וילדות שגדלו על שיריה וצפו בה על המסך ובתיאטרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו