ריבלין. משחקת דמות ש"תענוג לגלם אותה" . צילום: דין אהרוני דינוזאורה

לאורה ריבלין: "אף אחד לא רואה את בני האדם משני הצדדים שחיים פה"

אחרי שגילמה את הסבתא בהפקה הצרפתית של "ציפורים כולם", חוזרת לאורה ריבלין לדמות - עם קאסט ישראלי • במרכז, סיפור אהבה בין יהודי לערבייה: "זה מאפשר החלמה"

[object Object]

שמונה שנים עברו מאז עלתה "ציפורים כולם" בתיאטרון הלאומי של פריז "לה קולין" - ההצגה שהפכה לאחד האירועים התרבותיים המדוברים בעולם. ארבע שפות על הבמה, שחקנים ממדינות שונות, וגם שחקנים מישראל - ובראשם לאורה ריבלין. לאחר שהופיעה בהפקה הצרפתית ברחבי העולם, ריבלין חוזרת אל "ציפורים כולם" - הפעם לגמרי בעברית.

ההצגה תעלה ב־30 ביולי בתיאטרון בית ליסין, במסגרת הרפרטואר החדש שהוכרז אתמול, בבימויו של יאיר שרמן ובתרגומו של אלי ביז'אווי. לצידה ישתתפו אבי אוריה, בני אלדר, טל גרושקה, קרן צור, מולי שולמן, ראמה נסראללה, זוהר מידן ומוראד חסן.

המחזה, מאת ואג'די מאוואד, קנדי ממוצא לבנוני, נע בין המישור האישי לפוליטי. סיפור אהבה בין סטודנט יהודי ממוצא גרמני לסטודנטית ממוצא ערבי הופך לדרמה גדולה כשהזוג נקלע למתקפת טרור - ופציעתו של הצעיר מאחדת סביב מיטת חוליו משפחה מסוכסכת עם סוד מהעבר.

ריבלין מגלמת את הסבתא. "אישה קשה עם הרבה רוע", היא אומרת בחיוך. "היה לי מעניין לעבוד על הדמות כי הייתי המומה מעומק הרוע שהוא כתב שם. בסוף את מבינה שהלב שלה שבור, אבל הפוטנציאל של הרוע הזה הוא עצום".

ריבלין מודה שגילום הדמות הוא "עונג גדול" ומסבירה כיצד בנתה את הדמות. "היה לי קשה עם הטקסטים, אז ואג'די אמר לי 'היא כל כך רעה שכשהילדים בבניין רואים אותה, הם בורחים ממנה' - וזה היה אינפוט מאוד מדליק כדי להבין באיזו בדידות היא בחרה, והבדידות בחרה בה".

לאורה ריבלין, צילום: אפרת אשל

"תהליך שלום"

על הדרך שהובילה אותה לפריז לפני שנים, מספרת ריבלין: "זה התחיל בעקבות הצגה שעשיתי בתיאטרון יידישפיל על הסופרת קדיה מולודובסקי. ואג'די, שהיה אז גם מנהל התיאטרון הלאומי של פריז, הגיע לראות אותי בישראל - ואז נסעתי לשם לשבועיים של סדנה.

"ישבנו המון אנשים סביב שולחן מרובע ענק בחדר החזרות. היה שחקן מסוריה עם המתורגמנית שלו, היסטוריונית יהודייה קנדית - ועל בסיס סיפורה נכתב המחזה. ביז'אווי אמר באחת השיחות שסביב השולחן הזה מתחיל תהליך השלום, כי בעיקר שוחחנו.

"זו באמת חוויה חדשה לעבוד על משהו שעשיתי עם במאי אחר", היא אומרת. "עם יאיר שרמן כבר עבדנו יחד ב'מותו של סוכן' בקאמרי והיה מרתק. אני מאוד מתרגשת".

על שאלת הרלוונטיות של הצגה כזו דווקא עכשיו, ריבלין לא מהססת. "זה מקסים שמעלים מחזה כזה, ואני שמחה שציפי פינס (המנכ"לית והמנהלת האמנותית של תיאטרון בית ליסין) החליטה לעשות את זה. זה מחזה מעולה, לא דידקטי, לא פשטני. ואני חושבת שככל שנפתחים בדברים כאלה על הבמה, זה נותן פתח לפתוח עוד פצעים ועוד אפשרויות - וסוג של החלמה".

לאורה ריבלין, צילום: אפרת אשל

בימים אלה ריבלין גם מציינת 100 הופעות למופע המוזיקלי "בעיר זרה" עם שיריה, שהלחין שאול בסר והפיק ימי ויסלר. ובמקביל - השתתפה השנה בהפקה חדשה של ואג'די, הפעם לצד ז'ולייט בינוש ושישה שחקנים מכל העולם. ההצגה "השבועה של אירופה" הוצגה בפסטיבל אפידאורוס, ומנובמבר תרוץ בצרפת וברחבי העולם. ריבלין מגלמת בה דמות בשם "אירופה".

ריבלין, מהשחקניות הפעילות והמוערכות בארץ ובעולם זה שנים, משחקת בימים אלה גם בקברט בתיאטרון הקאמרי, וכאן 11 שבו לשדר את "קרובים קרובים" לרגל 90 שנה לשידור הציבורי. "לא יצא לי לראות את זה שנים, אני רק רואה את הפדיחות שלי ועסוקה בהן", היא מחייכת. "חוץ מזה שהייתי יפה. אבל זו באמת היתה סדרה מקסימה".

עם קאסט "קרובים קרובים". "לא צפיתי בה שנים",

את אופטימית לגבי מה שקורה פה בארץ?

"אני כל כך אוהבת את המקום הזה ומבועתת ממה שקורה, מההתנהלות שבה איש אינו רואה בעצם את בני האדם משני הצדדים שחיים פה בכל האזור ורוצים לחיות, להתפרנס, לנשום ולגדל את הילדים. העולם כולו נתון בתוך היבריס של אנשים שלא מעניין אותם כלום בעצם, חוץ מכוח וכסף. הם לא רואים את בני האדם שחיים על כדור הארץ הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו