השחקן, הבמאי ומפיק התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה שמוליק קלדרון הלך לעולמו בגיל 75. הלוויתו תיערך מחר בבית עלמין ירקון שער חסד בשעה 13:00.
קלדרון, בוגר ניסן נתיב, שיחק עוד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים בתיאטרון חיפה במחזות של חנוך לוין, א.ב. יהושע ושיקספיר - בהם "שכול וכישלון", "טיפולים אחרונים", "הג'וקר", "קרום", "רומיאו ויוליה" ו"מבקר המדינה" - וכן בסרטים שונים, ובהם "הצילו את המציל". בשעתו סומן כאחד השחקנים המבטיחים.
במלחמה שרת כתצפיתן מודיעין קרבי בקו הראשון בגזרה הדרומית, ובמהלכה לקה בהלם קרב. כנכה צה"ל, התמודד עם הפוסט-טראומה דרך האמנות לאורך שנים. בעקבות טראומת המלחמה, מי שנחשב בשעתו לאחד הכישרונות הגדולים בתיאטרון הישראלי פרש ממשחק לשנים רבות. באותה תקופה עסק בעיקר בהפקות בידור, והיה שותף להפקת הפסטיגל הראשון. הוא שב לשחק רק כעבור כ-20 שנה.
מאז השתתף בין השאר ב"מרס תורכי", "זיכרון דברים", "האסונות של נינה", "ההסדר", "אבידות ומציאות", "קיצור תולדות האוהבים" ו"מינכן", ובסדרות כמו "מסכים", "נויורק" ו"תא גורדין". כמו כן יצר את הסדרה "תיבת נח" לערוץ 2, בה גם שיחק, וביים את הסרטים "המפלס העליון" (2000) ו"תגובה מאוחרת" (2004).
לפני למעלה מ-15 שנה בחר להעלות את סיפורו האישי מן המלחמה ב"טאץ' ווד", סרט שנוצר ב-2006 ונגנז רגע לפני צאתו בשל פרוץ מלחמת לבנון השנייה. עוד לפני שהפך לסרט, הציג קלדרון את "טאץ' ווד" כהצגת יחיד שעלתה למעלה מ-1,400 פעם בארץ ובחו"ל.
בהצגה סיפר את סיפורו מול המצלמה, ללא סנטימנטליות או פאתוס - יצירה שהפכה עבורו לסגירת מעגל והתמודדות עם הפצע האישי שלו, הפצע הקולקטיבי של כולנו, באמצעות נגיעה אמיצה בזיכרונות ובמיתוסים הישראליים.
קלדרון היה גם איש חברתי שעסק רבות בתחלואי החברה. הוא הקים בחיפה פורום בשם "לוגוס - החברה לשיפור חיי הקהילה", בשיתוף אנשי תיאטרון, אקדמיה, פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי עסקים. בנוסף שילב שחקנים בעבודה עם נוער שוליים, נוער עבריין, תלמידי יסודי ותיכון וגמלאים, למד תואר שני בטיפול באמנות, יצא בקמפיין נגד מדיניות הרוטציה והקדנציות הממושכות של מנהלי התיאטרון הממסדי בישראל, ונלחם עבור זכויותיהם של השחקנים והאמנים העצמאיים.
הבמאי והשחקן רני בלייר כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "שמוליק קלדרון הלך לעולמו... הוא היה חבר שלי, ישבנו יחד בקפה תמר המיתולוגי, יצרנו ביחד עם מאיה הפנר את הסדרה 'תיבת נח'. זאת הייתה יצירה שלו, פרי מוחו הקודח, הוא ביקש ממני לביים והסכמתי, מאיה הצטרפה כתסריטאית והייתה לנו תקופה יפיפיה.
"שמוליק שיחק בסדרה את מנחם, נהג מונית עם לב זהב שהחיים מתאכזרים אליו. הוא שיחק נפלא, היה אמין ונתן לדמות צבע ייחודי. הוא היה האבא של השחקנים שהשתתפו בסדרה. למדתי ממנו המון. למרות שהיה המבוגר שבינינו, הייתה בו רוח נעורים שאף אחד לא יכול היה לקחת ממנו, לא החיים, לא הצרות, לא המחלות... עצוב לי מאוד. אני נזכר ברגעים אינטימיים איתו ומחייך. הוא השאיר בי חיוך. תמיד אחייך כשאזכר בו".
מנכ"ל אמ"י יוסי זינגר: "איגוד אמני ישראל מרכין ראש עם לכתו של חברינו, שמואל (שמוליק) קלדרון - שחקן, במאי ויוצר שהיה מעמודי התווך של התיאטרון והקולנוע הישראלי.
"שמוליק היה אמן נשמה שחיבר בין הבמה לחיים. לצד תפקידים בלתי נשכחים בתיאטרון הישראלי ובקולנוע, שמוליק פעל רבות למען הקהילה. הוא האמין בכוחה של האמנות להעניק מסגרת חינוכית לאלפי בני נוער בסיכון.
"שמוליק משאיר מאחוריו מורשת חינוכית אדירה, עוצמה אנושית ומחויבות עמוקה לתרבות הישראלית. איגוד אמני ישראל שולח תנחומים מכל הלב לבני המשפחה והחברים הרבים שכבר מתגעגעים אליו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו