זו בהחלט אחת התקופות העצובות שידענו, שבה עולם התרבות משותק, חשוך ודומם, ובכל זאת - בתוך המציאות הלא פשוטה, הסטנדאפיסט בן בן ברוך מצליח להשתמש בהומור בצל המלחמה, ולנסות לשמח גם בתוך גל האי־וודאות שפוקד את המדינה.
בימים האחרונים הוא מקיים באולפן שלו ערבים מצומצמים, בהתאם להנחיות פיקוד העורף, של סטנד־אפ באנגלית, מנהל ערב שנקרא "Be Funny" שבו הוא נותן במה לסטנדאפיסטים, וממשיך עם פודקאסט "המוג'ו של בן בן ברוך" הוותיק שלו.
"לצערי הרב, מאז הקורונה אנחנו כבר מורגלים לברקסים משמעותיים", הוא מספר בראיון ל"היום". "אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך, ואנחנו כבר מורגלים ומאומנים לנסות להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא לשקוע בדיכאון ולנסות לעשות מה שאפשר. אני נמצא במצב קצת שונה. הפעם הילדים שלי יותר גדולים לעומת מה שהיה בקורונה, וזה מאפשר לי לעשות את המקסימום שאני יכול כדי לשמור על סוג של שגרה תוך כדי מלחמה".
איך זה בא לילדי ביטוי?
"כשפרצה המלחמה הכל נעצר בבום. ישבנו שבוע בבית, ומייד אחרי זה הגבנו די מהר, אני והצוות שלי. יש לי צוות של עורכי וידאו, צלמים ואנשי סושיאל שעובדים איתי באולפנים, והמשכנו עם הפודקאסט. הדאגה שלי היתה לאנשים שאני מעסיק על בסיס קבוע, שלא תילקח להם הפרנסה, ויש לי יכולת ואולפן לקיים בו סוג של עבודה".
אז מה בעצם אתם עושים באולפן?
"חוץ מהפודקאסט שלי 'המוג'ו של בן בן ברוך', שממשיך כרגיל, העלינו תוכנית חדשה בשם 'Be Funny', שבינתיים היא בעולמות הדיגיטל. זו תוכנית סטנד־אפ שמצולמת מול קהל של 40 איש, ובה בכל פרק יש שמונה סטנדאפיסטים פחות מוכרים. כל אחד בא לעשות קטע קצר, ואז יש שיחת היכרות אתי ועם עוד שני סטנדאפסיטים או זמרים ותיקים יותר - ליטל שוורץ וקובי אפללו, או גורי אלפי ויניב ביטון, שכבר התארחו בפאנל - מה שנותן במה ועוזר לסטנדאפיסטים חדשים. הערב לראשונה נצלם פרק שיעסוק במלחמה".
אפשר לצחוק על התקופה העצובה הזאת?
"המשוואה המוכרת והידועה היא שקומדיה זה טרגדיה פלוס זמן, כי הרי כל קומדיה מגיעה מהמקומות היותר כואבים של האנושות. כעם, ידענו מלחמות. אנחנו חיים מסבב לסבב, ואנחנו כבר מאומנים ומנוסים בזה. אנחנו מנסים להפוך את זה למשהו טיפה יותר שמח, דרך אופטימיות ותקווה שאנחנו בימים היסטוריים.
"אני גם מופיע בהופעות קטנות באנגלית, גם אצלי וגם במועדונים קטנים שמאכלסים 50 איש צמוד למרחב מוגן, וקורה שבאמצע יש התרעה. תארי לעצמך 50 התרעות שנשמעות ביחד. באחת ההופעות ירדנו כולם למקלט עם האזעקה. תחשבי על זה: רגע אחד אתה על הבמה, מספר בדיחות - ושנייה אחרי זה אתה עם כל הקהל במקלט. זה מאחד בצורה שאי אפשר להסביר.
"זה היה רגע מאוד קסום בהופעה. ירדנו למקלט ציבורי, כ־200 איש, ואני מסתכל עליהם ורואה את ישראל היפה. זה מה שמחזק אצלי את ההבנה עד כמה זה חשוב ונחוץ להתרכז בלשרוד ולעבור את הימים האלה. אם אני יכול לתת רגע של הפוגה - ובכנות, זה לא קל להפיק את הערבים האלה - אני מרגיש שיש לי פה שליחות. ברוך השם, יש אנשים שמחכים לתוכן שלי, וזו זכות גדולה מאוד".
אנגלית שפה קלה
אמרת הופעה באנגלית? תסביר.
"בסיבוב ההופעות שלי בארה"ב בעברית, הבנתי שמעבר לישראלים דוברי עברית - יש המון יהודים שאינם דוברי עברית, ואני יכול להגיע אליהם רק אם אדבר באנגלית. האנגלית שלי מספיק טובה בשביל להופיע בשפה הזאת, ואני עדיין עובד על זה. במסגרת המופעים שיש לי באולפן, יוחאי ספונדר מופיע אצלי באנגלית, ואני מחמם אותו. יש לי גם ליין סטנד־אפ באנגלית, חגיגה שלמה".
עד כמה אתה מוטרד ממצב עולם התרבות ומהעובדה שעדיין אין מתווה פיצויים?
"אני מבין את הקולגות שלי שמתבאסים, ששואלים מה קורה איתנו, ולמה סוגרים אותנו ראשונים ופותחים אחרונים. אבל במקביל, יש לי יכולת לבוא ולספק לקהל את האסקפיזם, וגם לתת פרנסה לאנשים שלי שעובדים אצלי באופן קבוע. אני חושב שזה הזמן לבוא לחזק את צה"ל".
לסיכום, בן בן ברוך מזכיר כי למרות הקושי, הוא עדיין מצליח לשמור על חוסן. "אחרי הקורונה, 7 באוקטובר והמלחמה הקודמת, אנחנו כבר רגילים לביטולים מיידיים של כל הפעילות והמהות שלנו. ברור שזה קשה, אבל פה נמדדת החוזקה שלנו בעורף.
גם לי יש דאגות כלכליות, אבל כרגע אני עושה את מה שאני יכול בשביל העם שלי. ובמקביל, ברור לי כמובן שיש אנשים שלא יכולים לתת את זה ומחכים למתווה ולסיוע הכלכלי מהמדינה שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
