פרסום ראשון: הפסדי הענק בעולם התרבות נחשפים

אולמות חשוכים, במות ריקות והגבלת התקהלות - בשש השנים האחרונות המציאות הזאת חוזרת על עצמה שוב ושוב, אם זה במגפה עולמית, במלחמה או במבצע צבאי, שהורידו את המסך על עולם (ואולם) התרבות ושלחו הביתה אלפי עובדים (יוצרים ואמנים, טכנאים, מפיקים, וצוותים תומכים), שרבים מהם עצמאים ונותרים ללא עבודה, וכרגע - גם ללא פיצוי.

בסוף השבוע נציין חודש למבצע שאגת הארי, ואנשי עולם התרבות, הראשונים שמתנדבים ומסייעים בכל מבצע או מלחמה, עדיין ממתינים למענה באשר לפיצוי ולתשלום שיקבלו, ושוב נאלצים לזעוק את זעקתם. בפורום מוסדות התרבות ביקשו לבחון את תמונת המצב של מוסדות תרבות וארגונים בישראל בתום חודש למלחמה.

התוצאה, שמתפרסמת לראשונה ב"ישראל היום", היא 167 גופים שנעצרה פעילותם והופסקה ההכנסה העצמית שלהם, אך עדיין משלמים שכר לעובדים, תשלומים לספקים והתחייבויות להפקות שכבר יצאו לדרך, ומדווחים על פגיעה כוללת של כ־74 מיליון שקלים בחודש מארס - חודש שבו תוכננה פעילות רבה בשבוע פורים. בפועל בוטלו כ־6,000 פעילויות תרבות ואמנות בחודש אחד (הצגות, מופעי מוזיקה ומחול, קונצרטים, תערוכות ופעילויות מיוחדות במוזיאונים, הרצאות ועוד).

עוד עולה מן הנתונים כי יכולת החזרה לפעילות אינה אחידה בין המוסדות. גופים קטנים מסוגלים לעיתים לשוב לפעילות בתוך ימים, ואילו מוסדות תרבות גדולים נדרשים לפרק זמן ארוך יותר. נוסף על כך, בעוד מספר מצומצם של ארגונים הוציאו עובדים לחל"ת, עוד כ־60 ארגונים שוקלים להוציא עובדים בימים הקרובים באין צפי מתווה חזרה לפעילות - דבר שיגרור אובדן כוח אדם שלא ישוב.

בשיחות עם "ישראל היום", מנהלי מוסדות תרבות מספרים על הפגיעה הקשה, ועל הבקשה ממשרד התרבות לפעול יחד לגיבוש ולהפעלה של מתווה סיוע תואם מציאות.

"במלחמת איראן הראשונה הגענו למצב שההכנסות העצמיות שנפגעו היו כ־40 מיליון שקלים, ובסוף השנה קיבלנו כמחצית - 20 מיליון שקלים", מסביר אלון ספן, מנכ"ל מוזיאון הטבע בתל אביב ויו"ר פורום מוסדות התרבות. "במלחמה הנוכחית בדקנו עם מוסדות התרבות את ההכנסות העצמיות שנחסכו מהם, וההפסדים בחודש הנוכחי עומדים על 70-74 מיליון שקלים. הבקשה שלנו היא שאת 70 מיליון השקלים האלה נקבל במלואם, כדי שהגופים לא ייוותרו פצועים ומדממים.

"גם נושא ההתנעה מחדש משתנה, כי מוזיאון תל אביב, למשל, יהיה צריך להעלות עבודות אמנות שהורדו למחסנים ולא ייפתח מהרגע להרגע, ובתיאטרון יש צורך בחזרות רענון, בשיווק ובמכירה של כרטיסים מחדש - עלויות שבכלל לא מובאות בחשבון בפיצויים האלה. בגופים מסוימים, הכסף שאנו מבקשים עבור החודש הזה משלם משכורות של עובדים, וגם מתווה החל"ת עוד לא ברור".

אז מה בעצם אתם מבקשים כעת ממשרד התרבות?

"השלב הראשון זה החזר מלא של ההפסדים הישירים שיש למוסדות, אבל לנוכח המציאות שלנו בשנים האחרונות צריך גם שלב ב' - שהאוצר יקצה תקציב שיהיה צבוע מלכתחילה כקופסת מלחמה, תוכנית מגירה עם כסף עבור התרבות, כדי שלא תישאל השאלה בכל פעם שיש משהו. מסבב לסבב הגופים מגיעים מוחלשים יותר, על חלקם יש איום קיומי, והעובדה שאין שום עוגן וגיבוי ידוע גורמת לזה שאתה מהמר כל הזמן. לאורך זמן התרבות תהפוך פחות איכותית ומושקעת, ועלינו למנוע את זה. גם מבחינה בינלאומית קשה מאוד, יש פגיעה ישירה בענף יצוא התרבות הישראלית".

מהו ייחודו של עולם התרבות לעומת סקטורים אחרים בחברה שגם הם נפגעים?

"גם בשאר התחומים במשק מנהלים מאבקים, אבל עולם התרבות, שברובו מורכב מעמותות למטרות הציבור ללא רווחים, הוא עולם מייצג של החברה הישראלית. עבור הציבור הרחב, בדרך כלל תרבות היא משהו פשוט - הצגת תיאטרון, הופעה, סרט, תערוכה, יציאה מהשגרה שמאפשרת לנשום בתקופות כאלה - אבל המשהו הפשוט הזה הוא משהו קיומי.

"כשמוסד תרבות נסגר, לא נעלם רק ארגון - לעיתים זה מקום שבו ילדים ראו הצגה לראשונה, שבו קהילה נפגשת סביב חוויה משותפת שחשיבותה לעיתים לא מובנת עד שהיא חסרה. אני לא אגיד שהתרבות חשובה יותר מתחומים אחרים, במיוחד במלחמה, אבל היא כן חלק מהחיים הציבורים שלנו, ומהמהות שמגדירה אותנו כחברה".

אין שום הכנסות

"קשה אולי לדבר על תרבות כשאת רואה את המצוקה של תושבי הצפון, אבל בסוף החודש אני צריכה לשלם משכורות ל־400 משפחות ואין לי הכנסות", משתפת בכנות ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין. "יש אלפי משפחות במגזר הזה, שבכל פעם שיש מלחמה הוא כאילו נמחק, אין לו משמעות, במקום שתהיה תוכנית מגירה. אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות - אז פה הן לא מעיזות להשמיע קול בכלל".

גם בתיאטרון הקאמרי מתארים תחושה קשה: "הפגיעה בתיאטרון היא עצומה. מדובר בהפסדים כבדים שקשה לאמוד כרגע", אומרת מנכ"לית התיאטרון, יפעת צחי קיראל. "כל יום שעובר מגדיל את ההפסדים, וכידוע, אין צפי לחזרה. מניסיון העבר ידוע כי ככל שהסגירה ארוכה יותר, כך ההתנעה מחדש מורכבת ויקרה יותר. אנו מקווים שמשרד התרבות יתגייס לעזרת מוסדות התרבות ויסייע לצמצם הפסדים".

"החודש הזה יפגע בכל השנה שלנו, ואיננו יודעים מתי זה ייגמר", מוסיפה מנכ"לית תיאטרון גשר, לנה קריינדלין. "אנחנו מקווים שזה ייגמר בקרוב, ושכמו כולם, נוכל לצאת מהמצב הזה ושוב לתת לקהל את התקווה וההתרגשות ואת תחושת הביחד החשובה כל כך".

שמוליק יפרח, מנכ"ל תיאטרון באר שבע, מוסיף: "באר שבע מתמודדת כבר שנים רבות עם מבצעים וסבבים, ואין ספק שזה מקשה מאוד על היכולת להתאושש מזה בכל פעם מחדש. נראה שהפעם מדובר בתקופה ממושכת, שההשפעות שלה יהיו עמוקות יותר. הנזק הכלכלי המצטבר של התיאטרון יעמוד על כ־1.5 מיליון שקלים - נזק משמעותי מאוד עבורנו".

"סגירת התיאטרון מאלצת אותנו לתכנן מחדש את לוח ההפקות החדשות וההצגות הרצות של התיאטרון", מוסיף משה קפטן, מנכ"ל תיאטרון חיפה. "חלק מההצגות שבוטלו לא ישובצו מחדש, וחלק יידחו לסוף השנה או לשנה הבאה. השינויים הללו גוררים את התיאטרון להפסדים כספיים עצומים".

רק רוצים לרקוד

גם עולם המחול ספג מכה אדירה. "בוטלו עשרות מופעים שתוכננו בארץ, כולל בכורה חדשה לאנסמבל ואירועים חגיגיים", מספרת שרון בר לב, מנכ"לית להקת מחול בת־שבע. "משך הזמן הוא ארוך מהמערכה הקודמת. ההכרח למרחב מוגן תקני ואיסור ההתקהלות מגבילים את האפשרות לחזור לשגרה, ולצד המסירות - כולנו מגיעים לעוד מלחמה חבוטים יותר".

"הפגיעה אינה רק בסגירה הפיזית, אלא גם בלב העשייה, ביכולת ליצור", אומרת ענת פישר לבנטון, מנכ"לית סוזן דלל. "חוסר השינה, המתח והפרת השגרה מקשים מאוד על יוצרים ורקדנים לעבוד. פתחנו את הסטודיואים לחזרות ולשיעורים, אבל בפועל תהליכי עבודה רבים פשוט נעצרים".

אלעד שכטר, מנכ"ל להקת ק.ט.מ.ו.ן, אומר: "לא מדובר רק בביטול הופעות מקומיות, אלא גם בקריסה של פרויקטים אסטרטגיים שנבנו במשך שנים".

המשבר לא פוסח גם על תחום המוזיקה. לצד כל ההופעות במועדונים ובהיכלים שבוטלו, גם בתזמורת הפילהרמונית הישראלית מתמודדים עם משבר - כפי שמתאר המנכ"ל, יאיר משיח: "פעילות הפילהרמונית הישראלית נפגעה באופן משמעותי. חודש מארס תוכנן לפעילות משמעותית מגוונת שהתבטלה. גם ביטולי טיסות לטווח ארוך מונעים מאמנים אורחים להגיע לישראל. היקף אובדן ההכנסות אצלנו בחודש ללא פעילות נאמד במיליוני שקלים".

ובגזרת הקולנוע? מנכ"ל סינמטק ירושלים, רוני מהדב לוין, אומר: "יש נזק משמעותי של אובדן הכנסות שירדו לאפס, פיצוי בהארכות של מינויים כשהמוסד סגור ואובדן שעות עבודה רבות, ומאחר שחלק לא קטן מהתוכן נרכש מחו"ל, מדובר גם בהוצאות ששולמו מראש ושלא בהכרח יוחזרו".

גם תחום האמנות נפגע כהוגן. לדבריה של טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות: "עם ההכרזה על מבצע שאגת הארי הופעל במוזיאון נוהל חירום מלא. צוות מקצועי העביר את יצירות האמנות מהתצוגות והאוספים אל כספות מוגנות במחסנים תת־קרקעיים. היקף הנזק הכלכלי שלנו עומד על מיליוני שקלים".

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד פועל מול מוסדות התרבות ומנהל שיחות עם השטח, כולל ישיבות בראשות ראש מינהל התרבות, רן שפירא, כדי לבחון את היקף הפגיעה ולהתאים את המענה.

במקביל, מתנהלים דיונים מול משרד האוצר לגיבוש מתווה שייתן מענה כולל, לרבות סוגיית הפיצויים וההיערכות להמשך".