"המפגש עם ליאור אשכנזי שינה לי את החיים"

רגע לפני שנסגר עולם (ואולם) התרבות, עם פרוץ מבצע שאגת הארי עוד הספיק השחקן טל גרושקה (27) לככב על במת תיאטרון בית ליסין בפרמיירה חגיגית להצגה "אמדאוס".

במחזה, המתאר מאבק בלתי מתפשר בין וולפגנג אמדאוס מוצרט, מלחין צעיר, כריזמטי וחסר רסן, לאנטוניו סליירי, מלחין החצר הוותיק והמכובד, הוא מגלם בכישרון רב את מוצרט, כשלצידו ליאור אשכנזי כסליירי. לצידם משתתפים גם יעל שטולמן, מייק אלישקוב, אבירם אביטן, בני אלדר, טל דנינו, עדי קורן, ערן שראל ואלינור זון, בבימויה של רוני ברודצקי.

בשנים האחרונות ביסס גרושקה את מעמדו בתיאטרון כאחד השחקנים הצעירים המבטיחים - מ"בלוז לחופש הגדול", דרך "יומני חוף ברייטון" ועד "מרי לו", וכעת הוא מתמודד עם נעליו הגדולות של מוצרט, תפקיד מורכב שעליו הוא גם מועמד בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בטקס פרסי התיאטרון של תל אביב.

בראיון ל"ישראל היום" הוא מספר על ההצגה החדשה וגם על הגמגום - אתגר שאיתו הוא מתמודד מגיל צעיר, ומנצח אותו על הבמה.

"לפני כשנה וחצי קיבלתי מציפי פינס (מנהלת תיאטרון בית ליסין; מ"כ) שיחת טלפון שבה היא הודיעה לי שאני עומד לעשות את אמדאוס עם ליאור אשכנזי, ואני חייב להגיד שהייתי המום. לא האמנתי בכלל שזה קורה", הוא משתף בכנות. "אני מגיל מאוד צעיר בתחום הזה, הרבה פעמים הבטיחו לי דברים שלא קרו, אמרתי תודה רבה בנימוס המתבקש וחשבתי שאין סיכוי. זה לקח קצת זמן, אבל מצאתי את עצמי בחדר החזרות עם ליאור אשכנזי ורוני ברודצקי, ועם כל הקאסט, ופשוט לא האמנתי שזה יקרה. זה מסוג התפקידים שאתה אפילו לא חולם עליהם, לפחות אני, אני אדם ריאלי.

"מעבר לזה שמדובר בתפקיד מעניין ומאתגר של טיפוס קיצוני ומשונה, שאתה רוצה להביא לידי ביטוי את הגאוניות ואת האופי המטורף שלו וגם שאנשים יאמינו שהטיפוס הזה קיים - המפגש עם ליאור פשוט שינה לי את החיים".

תסביר.

"הגעתי ל'אמדאוס' ביראת כבוד ובהתרגשות, ואז נכנס לחדר החזרות ליאור, אחד השחקנים הכי גדולים שיצא לי להכיר, במשקפי שמש, מספר איזו אנקדוטה על הבוקר שלו, אומר לנו שאנחנו חייבים לאכול מרק עוף במסעדה היהודית בדיזנגוף, לוקח אותנו לטעום בהפסקה.

"כל החיים הייתי כל כך דרוך ולחוץ ורוצה שהכל יהיה טוב, והמפגש עם מישהו שעשה כל כך הרבה ובא בגישה מרוככת ומאוזנת שינה לי את החיים והפך את כל התהליך ביחד עם רוני הבמאית למהמם. זה שגם קיבלתי מועמדות על התפקיד, והקהל בא ונותן אהבה למה שעשינו, מראה שאפשר לעשות תיאטרון בכיף, באהבה ובחברות".

קיבלת מועמדות, אבל הטקס לא התקיים בגלל המלחמה, ואחרי הפרמיירה המסך ירד ולא יודעים בשלב זה מתי יחזור התיאטרון לאולמות.

"נכון, אבל להיות שחקן זו תחושת חוסר ביטחון בסיסית. אתה מאוד תלוי באנשים שירצו אותך וייקחו אותך. תוסיפי לזה את המציאות הישראלית מאז 2020 בקורונה, אז באמת אחרי הפרמיירה קיוויתי לחזור לאולם מלא, והתחילה המלחמה".

מתמודד בהצלחה

גרושקה מתמודד מאז היה ילד עם גמגום, שאותו הצליח דווקא בעולמות הבמה להפוך למקור כוח ועוצמה. "הגמגום בא לידי ביטוי ברגעים שאני מרוגש, מסתכל על עצמי מהצד, או שאני בסביבה עוינת וזה חלק מההתמודדות שלי. כל החיים הייתי אצל פסיכולוגים, לאחרונה התחלתי ללכת לבחור שהוא מלווה מנטלי של ספורטאים אולימפיים, כי תיאטרון ומשחק דומים לספורט אולימפי ברמת הביצוע, ואני מחפש על מה זה יושב.

"אם אדע לאהוב את החלק הזה בי, להבין שהוא מייחד אותי ומקדם אותי - אולי זה ייפתר, או שלפחות אחיה עם עצמי בשלום. זה שאני מצליח להתקדם בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע מעודד אותי. מגיל 6 אני משחק בקולנוע ובטלוויזיה, והגמגום לא זכור לי כמשהו שהפריע לי".

בקרוב יעלו שני סרטים ושתי סדרות בכיכובו. במקביל הוא מביים לראשונה הצגה בתיאטרון אורנה פורת, "איך אורזים פילים", שתעלה בקרוב, ולצד זה חוזר לאהבה הישנה - למוזיקה.

"הייתי בלהקה צבאית וחשבתי שאהיה זמר, שילהקו אותי לתפקידים מתאימים ליכולת שירה, אבל לחיים יש דינמיקה משלהם, אבל החלום של מוזיקה תמיד שם".

גרושקה היה אחד מחבריו הקרובים של עומר דץ, שנפטר במפתיע לפני שנתיים, ומאז הוא משתדל להנציח את זכר חברו. "עומר היה חבר מאוד מפרגן ונאמן. החלום שלי הוא ששיר החופה שלי יהיה השיר של עומר 'באהבה שלנו' ואני מזמין את כולם להאזין לו".