משולש אהבה עם בינה מלאכותית: המותחן הפסיכולוגי המסקרן

בעולם של בינה מלאכותית ובוטים שמתחילים להחליף חלק מהמקצועות שכולנו מכירים, השתלטות ה־AI על חיינו היא כבר מזמן חלק מרכזי בשיח היומיומי אצל רובנו.

כעת, היא מגיעה גם לתיאטרון. כל זה קורה במותחן פסיכולוגי חדש, "זו שכותבת אותי", מבית ההפקות "פנתאון", שיעלה בתיאטרון הלאומי באולם הבימה 4 בתאריכים 23-25 בפברואר ו־18-20 במארס.

הוויזואליה החדשנית אינה רק תפאורה או מסכים ברקע, אלא חלק בלתי נפרד מהעלילה, שממחישה את השתלטות המכונה על המציאות האנושית ומצליחה לתעתע בקהל, שלא יודע עד הסוף מי הוא אדם אנושי ומי הוא רובוט דמוי אדם. זהו מותחן פסיכולוגי על אהבה, שליטה ובינה מלאכותית, המגולל את סיפורה של שירי, שרק רצתה אהבה ופנתה לקלוד (הבינה המלאכותית) כדי שיעזור לה. בעולם שבו הגבול בין אמיתי למלאכותי מתמוסס, החיפוש התמים מסתבך והופך למשולש אהבה בלתי הגיוני.

את המחזה כתבה שירי לוטן, מנהלת הבימה 4 ו"פנתאון", שגם משחקת בו, ואף מביימת אותו לצד רועי מליח רשף. לצידה של לוטן מככבים רוני שטקלר, רודיה קוזלובסקי וליאור אביבי.

"כל הצגה היא אירוע"

"המחזה עלה בהתחלה כמחזה קצר, במסגרת פסטיבל 'חדש מהניילון' בהבימה 4", מספרת לוטן. "כתבתי אותו במסגרת קורס מחזאות שעשיתי אצל שותפי לבימוי ההצגה, רועי מליח רשף, ותוך כדי החזרות והעבודה על המחזה הזה נפתח לי התיאבון.

"יום לפני שההצגה עלתה בפסטיבל המחזות הקצרים פרצה המתקפה האיראנית, וההצגה כמובן נדחתה. בימים של המלחמה, כשהייתי בבית, בהלם כמו כולם, כתבתי את הדראפט הראשון למחזה המלא. זה היה המפלט שלי. אגב, כשכתבתי את זה, ה־AI עדיין לא היתה משהו שכולם דיברו עליו, אבל אני כבר הייתי חזקה בזה, הבנתי את המשמעות שלה ולאן זה יכול ללכת.

"במחזה היא בעצם משתלטת על מערכות יחסים ועל נפש האדם, והוא בוחן לאן זה יכול להגיע. גם על הבמה זה בא לידי ביטוי, כי אני עושה את הווידאו־ארט בשיתוף כלי AI מתקדמים, ככה שזה מקבל הרבה נפח גם על הבמה וגם במחזה עצמו".

מדברים על כך שהבינה המלאכותית תחליף תפקידים רבים ותייתר מקצועות. כאדם כותב, כמישהי שמתעסקת בטקסטים, יש בך את החשש הזה?

"אני חושבת שאנחנו נהיה חייבים ללמוד לחיות עם זה ולהיעזר בזה. לאורך תהליך הכתיבה כתבתי את המחזה לבד, אבל כן התייעצתי עם קלוד לגבי הרצונות של הדמויות שבו. יש אפילו דמות של קלוד במחזה, וממש דיברתי איתו כדמות במחזה כדי לשמוע את התשובות שלו, והכנסתי קטעים נבחרים מתוך מה שהוא ענה לי".

את בית ההפקות "פנתאון" היא הקימה בהבימה 4 לפני שנה וחצי, מתוך חזון לייצר חוויה נוספת עבור הקהל שיגיע. לצד הקפדה על מחזאות מקורית ושחקנים איכותיים, הקהל מוזמן להגיע לפני תחילת המופע ליהנות מבירה שקמה (שעימם יש להם שת"פ), מנשנושים בסוף ההצגה וממרצ'נדייז ייחודיים.

"המחשבה היא להפוך כל הצגה לאירוע. אנחנו מדברים עם הקהל בסוף והופכים את ההצגה למשהו נגיש".

את מאמינה שבעוד כמה שנים הבינה המלאכותית תתפוס מקום מרכזי בעולם האמנות?

"קשה לי לדעת מה יהיה, אבל אני כן יכולה להגיד שלדעתי, מי שישכיל להשתמש ולהיעזר בזה - יגיע רחוק. בעתיד יכול להיות שיהיה תעתוע בין מי כתב מה. בסופו של דבר אין תחליף למפגש של שחקנים וקהל. קשה לי להגיד מבחינת מקצוע המחזאות מה יקרה, אבל אני רוצה להאמין שאת נפש האדם רק בני האדם מבינים בסופו של דבר. המחזות המעניינים בעיניי הם על נפש האדם - ואת זה ה־AI לא תבין לעומק ככל הנראה".