מיכל על הפרידה משי אביבי והחזרה: "קיבל אותי חדשה מהניילונים"

לפני שנתיים מיכל ליבדינסקי העניקה לעצמה מתנת יום הולדת לגיל 50 - נסיעה לבד לקוסטה ריקה לחודשיים.

זמן קצר לאחר שחזרה היא ובעלה, השחקן שי אביבי, נפרדו - פרידה שהחזיקה חמישה חודשים. מאז הספיקו לחזור גם לזוגיות בבית וגם על הבמה, במופע הזוגי שלהם "באושר ועושר", אבל שום דבר כבר לא היה אותו הדבר.

ההפסקה שלקחו מהזוגיות וסדנת המיניות שעברה הפכו את עולמה, ובעקבות מסע של התפתחות מינית וגילויים אחרים נולד מופע היחיד שלה, "גיל ה־FUCK IT" - סטנד־אפ בועט שחוגג את כל מה שנפלא, מביך ומשחרר בלהתבגר, ושנותן זווית חדשה על האפשרות לחגוג את החיים בגיל 50.

כעת היא יוצאת עם המופע בסיבוב באולמות גדולים לרגל יום האישה (11.3 בצוותא תל אביב, 18.3 היכל אמנויות הבמה בפרדס חנה, 19.3 במודיעין, 24.3 ברחובות).

"המופע נולד כמתנת יום הולדת 52 שלי לעצמי", מספרת מיכל. "כשחגגתי 52 עשיתי את המופע הראשון, אחרי שנים שבהן רציתי לעשות מופע סטנד־אפ לבד, לצד המופעים עם שי שעוסקים בזוגיות, נושא שחקרתי רוב חיי, ושאיתו אנחנו מופיעים 13 שנים. המופע הזה נולד כתוצאה ממסע שאליו יצאתי לבד ובעקבות חיבור לאנרגיה המינית שלי. כשהיינו בנפרד העזתי ללכת לסדנת מיניות, משהו שלא העזתי ללכת אליו כל החיים, והסדנה הזאת העיפה לי את הסכך.

"התגלה לי חיבור מטורף לאנרגיה המינית. חודש אחרי הסדנה חזרנו, אז היה לי פסק זמן גם להתנסות, להבין ולהתחבר. גיליתי את אמריקה שלי, גילוי האנרגיה המינית, שהליבידו לא מת, הוא רק היה בקומה ואפשר להחיות אותו. כל הדברים האלה הם חלק מהאנרגיה שהיתה לי כדי להוציא ולהוליד את המופע, ולבשר על האפשרות של נשים בוגרות להתחבר לעוצמה שלהן ופשוט ליהנות מהחיים ולזהור".

במופע את בעצם מנסה לפרק את המושג הנוראי "גיל הבלות" שאליו נכנסות נשים, ולשנות את המציאות שלהן דרך חוויה אישית שלך?

"כשהייתי בת 50 נסעתי לבד לקוסטה ריקה לחודשיים. כמה חודשים אחרי שחזרתי נפרדנו, זה הגיע ממנו כי הוא חווה את משבר גיל 60. חטפתי כאפה מההפסקה הזאת, הייתי באנרגיה פסיכית של כאב. אבל אז לקחתי את האנרגיה הזאת והעזתי ללכת לסדנת מיניות. שם זה התהפך בחזרה. זה היה גיים צ'יינג'ר, ובמופע הזה אני לחלוטין מנסה לשנות מציאות. המתנה הזאת שנתתי לעצמי לגיל 52 היא לתייג את גיל המעבר מחדש.

"אני מתחילה את המופע בזה שאני אומרת שגיל הבלות זה העלבון הרשמי שנשים מתבגרות קיבלו, וגברים לעומתן הם בגיל העמידה (צוחקת), ואני אומרת שהם בכלל בגיל הוויאגרה, חוזרים להיות בגיל הרך. הבלות היא לא שלנו, היא של כל מה שלא מתאים לנו יותר בחיים. הבלות של האשמה, הנימוס, הפחד ממה יגידו, החזייה, כל מה שמוריד אותי מלהיות אני. בשבילי זה גיל ה־FUCK IT. אני מתחילה להתנתק ממה שיחשבו עלי, מהפחד ממה יגידו, ומתחברת למה שעושה לי טוב. הפיצוח שלי בגיל הזה הוא להגביר הילוך על ליהנות מהחיים, לעשות יותר דברים שבא לך ופחות דברים שלא בא לך, לעשות דברים מדהימים, ללמוד, לטייל, להתנסות. גיליתי שבגיל 50 האישיות שלי בשלה. אישיות זה כמו פרי, לוקח זמן עד שאפשר ליהנות ממנה. כל עשור עד כה רק הכין אותי למי שאני היום.

"אני חייבת להודות שההליכה שלי לסדנת מיניות היתה גיים צ'יינג'ר. חזרתי מהסדנה זוהרת, ומלא נשים שאלו אותי: רזית? עברת לקיטו? מה עשית? והתשובה שלי היתה: התחברתי לאנרגיה המינית שלי. גם שי לא עמד בזה, ממש ראו את זה עלי פיזית, למרות שהשתנה בי משהו שהוא רק אנרגטי, וקצת אחרי הסדנה חזרנו".

"אישה בוגרת היא אוצר"

ואיך היה לחזור כשאת מרגישה אחרת?

"זה היה מדהים. הוא עשה את הסיבוב שלו, אני את שלי, ולשנינו זה עשה טוב, זה עשה ריענון. הוא קיבל אותי כאילו חדשה מהניילונים בצורה מסוימת, לא עם האבק שיש ברגיל, ביחסים. נפתחה לי האנרגיה המינית, הייתי עם ליבידו מטורף, הייתי צריכה סקס במינון הרבה יותר גבוה".

זה בטח משפיע על הזוגיות. זה בא לידי ביטוי גם במופע הזוגי?

"המופע נושם איתנו, אבל הוא מאוד במבנה שלו. מה שמרגישים יותר זה את החיבור בינינו, שהיום הוא עמוק יותר ממה שהיה. כשהמופע הזה נכתב, היינו הורים צעירים, עייפים, מרוטים, עם סימני שאלה על הזוגיות שלנו. כיום אנחנו מגישים את זה ממקום אחר".

לסיום, האם יש מסר שתרצי להעביר לנשים או לגברים שמגיעים למופע?

"נשים מתבגרות לא קולטות כמה הן שוות. אישה בוגרת היא אוצר. יש לה אפשרות לעוף על החיים שלה, למנף את ההתבגרות כדי ליהנות ממנה".