יערה קידר היא כוכבת שנולדה מתוך שברי התרבות הישראלית

יש הרבה תופעות לא ברורות בתרבות הישראלית, הצלחות שלמביט מהצד נראות מפתיעות, אבל כידוע עם הצלחה קשה מאד להתווכח - וגם לא רצוי. קחו לדוגמא את יערה קידר. קידר עשתה לתרבות הישראלית מה שעינב בובליל עשתה לאינסטגרם הישראלי: היא בנתה קהילה של נשים בכל הגילאים, ממגזרים מאד ספציפיים, שמצבם הכלכלי מצוין ויש להם הרבה מאד זמן פנוי והפכה להיות הגורו הבלתי מעורער של אותן נשים. קידר היא היום תו תקן לאיכות תרבותית בכל הקשור למוזאונים, אספנות ואופנה. מי קבע? הקהל.

השבוע הרצתה קידר על דיוויד בואי בראי האופנה. האירוע התקיים באופרה הישראלית וקידר, מלווה בלפטופ, מילאה את האופרה הישראלית, פעמיים באותו ערב. בהפרש של שעתיים, היא הרצתה על דיוויד בואי ואלפי נשים הגיעו כדי להתמוגג ולשתות בצמא את הידע שלה. צריך לקרוא את זה שוב: אישה אחת, פאוור פוינט משודרג ולפטופ במשכן האופרה, ערש התרבות הישראלית הגוססת. אה, הצטרפו אליה מדי פעם זמרים מחופשים לדיוויד בואי מהאופרה הישראלית והייתה גם פסנתרנית. מחיר הכרטיס היקר ביותר, עמד על 150 שקלים. חצי שנה מראש רובם הגדול, נמכר בשניות. כמו כל הרצאה של קידר.

קידר סוחפת את הקהל שלה. במחצית הראשונה היא דיברה על דיוויד בואי המוזיקאי ברמה הוויקפדית בואכה צ'אט GPT ולא מעבר. כשהודיעה לקהל שהיא הכינה לו ורק עבורו, פלייליסט של שעתיים משירי דיוויד בואי ומחר הוא יגיע אליהם במייל, הנשים שלידי קפצו מהתרגשות. בחלק השני של ההרצאה התמקדה קידר באופנה - החוזקה שלה. היא נתנה אינפורמציה חדשה ומרעננת, שזה כל מה שהיה חסר בחלק הראשון של ההרצאה. הקהל ברובו יצא מרוצה ומחא כפיים ארוכות.

ישראל של שנת 2025 הולכת ומתנתקת מהתרבות העולמית. אף אחד לא רוצה לבוא לכאן ואף אחד לא רוצה לשמוע מה יש לנו להציע. אל הוואקום הזה נכנסת קידר, עם ידענות אינסופית הקשורה באופנה ובאוצרות. יש בזה משהו משעשע. הישראלים קונים בגדים לחתונה שלהם בזארה (כולל כותב שורות אלו) ומרגישים שיצאו מ"ווג", מסתובבים עם חולצת סוף מסלול, יורדים לקפה עם טבע נאות ולא מבינים למה הדוקו על החיים שלהם היא "מקום שמח". מילא אם הצמא להרצאות על אופנה היו משנות כאן את הסטייל של הנשים והגברים, אבל כשיצאנו מהאופרה הלכנו לקנות בייגלה ממוכר עם כתם טחינה על החולצה.

הקהל של קידר הוא קהל ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, עם הרבה זמן פנוי וצמא לתרבות במדינה שתרבות גבוהה בה היא כמעט לעג לרש בשנתיים האחרונות. כתב פעם יאיר גרבוז ש"ככל שהעם אוהב יותר לשיר, כך הוא יותר שונא שירה".  קידר הצליחה להפוך למנהיגת מחנה שהיה זקוק למנהיגה בעשר אצבעות, ולהשמיע קול ייחודי בנוף התרבותי בישראל. ועל זה, צריך להוריד בפניה את הכובע. כל מי שהיה השבוע באופרה הישראלית, ראה כוכבת בהתהוות.