"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"כל בר דעת יודע מהו הפיל הענק בחדר שיש בארץ"
היצירה החדשה תעלה בבכורה בדצמבר 2025 בביצוע להקת מחול בת־שבע • זו יצירתו הראשונה של נהרין מאז "מומו" ב־2022
חזרת למופע "ZO". צילום: Ascaf

"כל בר דעת יודע מהו הפיל הענק בחדר שיש בארץ"

היצירה החדשה תעלה בבכורה בדצמבר 2025 בביצוע להקת מחול בת־שבע • זו יצירתו הראשונה של נהרין מאז "מומו" ב־2022

,עודכן
0השמעה
[object Object]

שלוש שנים לאחר "מומו", יצירתו האחרונה, חוזראוהד נהריןעם "ZŌ" - יצירה חדשה ללהקת מחול בת־שבע, שתעלה בבכורה בדצמבר 2025. ביצירה הוא משתף פעולה עם המוזיקאי והדיג'יי תאי רונה. הצגה ראשונה ב-10 בדצמבר.

למופע שני קאסטים ("זאנה" ו"צ'יפס") בהם משתתפים הרקדנים: אייר אלעזרא, זאקרי בורוס, עדי בלומנרייך, אמיל ברוקמן, ירדן ברקת, אדיעומר גונזלס קסטילו, גיא דוידסון, שון האו, ירדן זאנה, גילי יניב אמודאי, אדריאן ליפסון, בו מתיוס, יוני (יונתן) סימון, דנאי פורת, איגור פטשנצ'וק, סופיה פיקלובה, נייתן צ'יפס, לונדיווה קוזה, הולדן קול, קליס רובינסון וליאן רייזר.

בהצגה משלב נהרין טקסטים, שירה ומבעים ווקליים בשפות שונות, שהרקדנים שרים תוך כדי תנועה.

"העבודה הזאת, יותר מעבודות אחרות שלי, תהיה שלמה רק עם הקהל שלה. ZŌ זו מילה ביפנית ומשמעותה פיל. אז יש פה פיל בחדר ובתהליך היה לנו פיל בחדר, הפילים הקולקטיביים והפילים האישיים שעליהם לא מדברים. אולי קצת רוקדים", מספר נהרין. "יש 20 רקדנים בשתי קבוצות, קבוצה רוקדת וקבוצה תומכת, ובהצגות הן מתחלפות ביניהן.

אוהד נהרין,צילום: קוקו

"הרקדנים שותפים ליצירה, וגם אניקה, שרקדה איתנו ועזבה את הלהקה במלחמה - היא מבלגיה, יוצרת מוכשרת ורציתי שתהיה לצידי בתהליך והיא תרמה ועזרה מאוד. מתפקידה הוא שבמקרה ורקדנית נפצעת, היא למדה את כל התפקידים ויכולה להחליף".

על הבחירה בשפות השונות במופע הוא מספר: "יש במופע יפנית, איטלקית, סינית, ג'יבריש ועברית. זה מגדל בבל אחרי שפירקו אותו. השירים שלא בעברית - לא משנה לי המשמעות שלהם. הרבה יותר משנה לי המוזיקה והביצוע. בעברית לקחתי את השיר 'כשאור דולק בחלונך', גם בהקלטה. אחרי שהרקדנים מצטטים את הטקסט, אני אוהב לשמוע זמרים ששרים ולא מבינים מה הם שרים.

"אהבתי את הביצוע הזה של קבוצה אלטרנטיבית וטאי המוזיקאי הצטרף לתהליך, והרבה מהמוזיקה היא כתיבה והצעות שלו. במבי (אבי יונה בואנו, מעצב התאורה) שידרג את העבודה שלי, הוא חבר טוב ואמן ענק".

האם לסאונד ולשירים יש משקל גדול יותר ביצירה הזאת?

"בהחלט יש משקל לשירה ולסאונד, נתנו לזה גם משמעות בעבודות קודמות אבל יש כאן משהו שעוד לא קרה. לא תכננתי את זה, זה קרה בתהליך, כמו אמבה או יצור שגדל ואני נותן לו לגדול ולהפתיע אותנו. אני מגיע לעבודה עם קרש קפיצה ואז קופץ ומגלה את העבודה".

עם מה יצאת לדרך?

"אני עובד קשה כדי ליצור את קרש הקפיצה, אני מחפש תמיד אווירה. ידעתי שזה יהיה החלל, ידעתי איך תתחיל ואיך תיגמר. ידעתי חלק מפס הקול. אני התאוששתי מפציעה וחלק מהשיקום היה לשחות, וליד הבריכה שמתי רמקול. התקרבתי והתרחקתי מהסאונד, ואהבתי את זה וזה מה שקרה".

תגיד מילה על הפיל.

"הפיל הענק שיש בארץ, הקולקטיבי והפרטי מתערבבים, וגם כשיצאנו לדרך הפיל היה שם וכיבדתי את הנוכחות שלו. כל בר דעת יודע מה הפיל הקולקטיבי שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו