"כל בר דעת יודע מהו הפיל הענק בחדר שיש בארץ"

שלוש שנים לאחר "מומו", יצירתו האחרונה, חוזר אוהד נהרין עם "ZŌ" - יצירה חדשה ללהקת מחול בת־שבע, שתעלה בבכורה בדצמבר 2025. ביצירה הוא משתף פעולה עם המוזיקאי והדיג'יי תאי רונה. הצגה ראשונה ב-10 בדצמבר.

למופע שני קאסטים ("זאנה" ו"צ'יפס") בהם משתתפים הרקדנים: אייר אלעזרא, זאקרי בורוס, עדי בלומנרייך, אמיל ברוקמן, ירדן ברקת, אדיעומר גונזלס קסטילו, גיא דוידסון, שון האו, ירדן זאנה, גילי יניב אמודאי, אדריאן ליפסון, בו מתיוס, יוני (יונתן) סימון, דנאי פורת, איגור פטשנצ'וק, סופיה פיקלובה, נייתן צ'יפס, לונדיווה קוזה, הולדן קול, קליס רובינסון וליאן רייזר.

בהצגה משלב נהרין טקסטים, שירה ומבעים ווקליים בשפות שונות, שהרקדנים שרים תוך כדי תנועה.

"העבודה הזאת, יותר מעבודות אחרות שלי, תהיה שלמה רק עם הקהל שלה. ZŌ זו מילה ביפנית ומשמעותה פיל. אז יש פה פיל בחדר ובתהליך היה לנו פיל בחדר, הפילים הקולקטיביים והפילים האישיים שעליהם לא מדברים. אולי קצת רוקדים", מספר נהרין. "יש 20 רקדנים בשתי קבוצות, קבוצה רוקדת וקבוצה תומכת, ובהצגות הן מתחלפות ביניהן.

"הרקדנים שותפים ליצירה, וגם אניקה, שרקדה איתנו ועזבה את הלהקה במלחמה - היא מבלגיה, יוצרת מוכשרת ורציתי שתהיה לצידי בתהליך והיא תרמה ועזרה מאוד. מתפקידה הוא שבמקרה ורקדנית נפצעת, היא למדה את כל התפקידים ויכולה להחליף".

על הבחירה בשפות השונות במופע הוא מספר: "יש במופע יפנית, איטלקית, סינית, ג'יבריש ועברית. זה מגדל בבל אחרי שפירקו אותו. השירים שלא בעברית - לא משנה לי המשמעות שלהם. הרבה יותר משנה לי המוזיקה והביצוע. בעברית לקחתי את השיר 'כשאור דולק בחלונך', גם בהקלטה. אחרי שהרקדנים מצטטים את הטקסט, אני אוהב לשמוע זמרים ששרים ולא מבינים מה הם שרים.

"אהבתי את הביצוע הזה של קבוצה אלטרנטיבית וטאי המוזיקאי הצטרף לתהליך, והרבה מהמוזיקה היא כתיבה והצעות שלו. במבי (אבי יונה בואנו, מעצב התאורה) שידרג את העבודה שלי, הוא חבר טוב ואמן ענק".

האם לסאונד ולשירים יש משקל גדול יותר ביצירה הזאת?

"בהחלט יש משקל לשירה ולסאונד, נתנו לזה גם משמעות בעבודות קודמות אבל יש כאן משהו שעוד לא קרה. לא תכננתי את זה, זה קרה בתהליך, כמו אמבה או יצור שגדל ואני נותן לו לגדול ולהפתיע אותנו. אני מגיע לעבודה עם קרש קפיצה ואז קופץ ומגלה את העבודה".

עם מה יצאת לדרך?

"אני עובד קשה כדי ליצור את קרש הקפיצה, אני מחפש תמיד אווירה. ידעתי שזה יהיה החלל, ידעתי איך תתחיל ואיך תיגמר. ידעתי חלק מפס הקול. אני התאוששתי מפציעה וחלק מהשיקום היה לשחות, וליד הבריכה שמתי רמקול. התקרבתי והתרחקתי מהסאונד, ואהבתי את זה וזה מה שקרה".

תגיד מילה על הפיל.

"הפיל הענק שיש בארץ, הקולקטיבי והפרטי מתערבבים, וגם כשיצאנו לדרך הפיל היה שם וכיבדתי את הנוכחות שלו. כל בר דעת יודע מה הפיל הקולקטיבי שלנו".