רמי הויברגר הלך לעולמו לפנות בוקר (חמישי) לאחר מאבק במחלת הסרטן. השחקן הוותיק מוני מושונוב, חברו הקרוב של הויברגר, ספד לו בשיחה עם "ישראל היום". מושונוב סיפר, בין היתר, על ההיכרות האישית העמוקה ששררה ביניהם: "התקרבנו במיוחד בשנים האחרונות, והכל בגלל בית קפה. היינו באים, יושבים, מדברים. הכרנו עוד קודם, כי שיחקתי איתו בתפקיד קטן בזמנו ב'מתנה משמיים' של דובר קוסאשווילי. מעבר לזה לא שיתפנו פעולה הרבה.
"אני לפחות מתנחם בזה שהוא נגאל מייסוריו, כי הוא סבל מאוד בשנה האחרונה. עצוב לי מאוד שלא הלכתי לבקר אותו בימים האחרונים וזה קרה. ידעתי שיגיע הרגע הזה, לא הייתי שם וזה גומר אותי. זו אבדה גדולה לעולם התרבות. הוא לא רק שחקן, אלא גם בן אדם מיוחד במינו.
"חובב אומנות, היסטוריה, קולנוע, תיאטרון, ספרות. במיוחד הספרות הרוסית, צ'כוב וכל הגדולים האחרים. זה היה לחם חוקו, למרות שבשנים האחרונות הפוליטיקאים חושבים שצ'כוב הוא משהו שלילי. זה איש שחקר את הטבע האנושי והיו לנו באמת המון שיחות על יצירות של צ'כוב, תרגומים".
"יש בעיה כי תקשורת מתעסקת עם תדמיות, היא לא ממש מכירה את הבן אדם. היא יוצרת לו תדמית מסיפורים שמישהו הכתיב לה. כנראה גם ההיסטוריה היא כזאת, ויש איזו הרגשה שעשו לו עוול גדול מאוד. הוא סבל גם נפשית, הייתה לו בעיה. דיברנו על זה. זה גרם לו לייסורים גדולים.
"אהבתי אותו מאוד, גם מאהבתו אלי. קל לנו יותר לאהוב אנשים שאוהבים אותנו והרגשתי את האהבה שלו אליי מגיל מאוד צעיר. כשהוא ודב נבון התחילו לעשות איזו תוכנית בידור, שלמה בראבא ואני היינו הדגם שלהם. הוא היה בא לכל התוכניות שלי ושל בראבא, יושב די קרוב לבמה, שנוכל לראות אותו.
"יש בי צער על הפער הגדול בין התדמית ובין הבן אדם, וזה כנראה מלווה עוד כמה אנשים בעולם הזה שלנו. פשוט יצא לי לראות את זה מקרוב והוא סבל נורא, סבל בכל המובנים. אנשים היו חסרי סבלנות וקשה להאשים אותם, אבל מצד שני אנחנו מחפשים את האידיאל, והאידיאל הוא באמת לקבל כל אחד. הייתה לו נפש מיוסרת באמת, עד שזה הגיע לגוף.
"אני בוכה עליו, אני בוכה על משפחתו, על ארבעת בניו, שהיו מקור הגאווה והתמיכה שלו. הוא ידע תמיד שבסוף כל הבלגן עם הילדים ואיתו יש לו מחויבות אדירה כלפיהם, וזה מה שהיה. זה דור שהולך וזהו, אין מה לעשות. למרות שהוא צעיר מאוד. הוא יכול היה עוד לעשות המון דברים, אבל הנפש והבריאות הכריעו".