שמעון בראון, כוריאוגרף פורץ דרך, רקדן, צייר, פסל, סופר ומאנשי התרבות שעיצבו את תחילתה של התרבות הישראלית, הלך לעולמו בשבוע שעבר בביתו בארצות הברית, מוקף במשפחתו - אשתו מייגן ובנותיו התאומות אייאנה ושרינה.
בראון נולד בפולין בשנת 1938, שרד את תופת השואה, נמלט לחמש מדינות ולמד חמש שפות עד גיל 10, והגיע ארצה בגיל 11 עם משפחתו. הוא למד בתיכון בקיבוץ מזרע והיה ספורטאי מצטיין. הוא התאמן במכון וינגייט ובגיל 17 זכה בתואר אלוף ישראל בהתעמלות מכשירים.
בעצת מאמנו להתעמלות, החל ללמוד ריקוד בקיבוץ יגור אצל קטיה דֶלַקוֹבה. בצבא שירת כקצין בחטיבת גולני, ובשנת 1963 הצטרף ללהקת בת־שבע עם רקדנים נוספים מלהקת התיאטרון הלירי, ונמנה עם גרעין הרקדנים הראשון של הלהקה.
בשנים 1964-1968 רקד במסגרת הלהקה בריקודים "לונה פארק", "מחוללי השחר", "שעשועי הדמיון", "המעבר", "אדם וחווה", "הציידים האגדיים", "אוהל המראות", "נוֹקטוּרן, "דוד וגליית" ועוד. ב-1968 יצר עבור הלהקה את הכוריאוגרפיה והתלבושות לריקוד "ספורט". באותה שנה יצר גם כוריאוגרפיה ראשונה לתיאטרון הקאמרי להצגה "הנסיכה טוּרנדוֹט".
ב-1967, בברכתה של מרתה גרהם, נסע בראון לשהות בת שנה בניו-יורק, שם למד ג'אז אצל יוג'ין לואיס ("לואיג'י") ומאוחר יותר הקים את להקת המחול "ג'אז פלוס", שהופיעה מדי שבוע בטלוויזיה הישראלית והפכה ללהקת מחול פופולרית בישראל.
בין היצירות האייקוניות להן בנה את הכוריאוגרפיה נמצא הסרט האייקוני "קזבלן", בכיכובו של יהורם גאון, בו עבד בצמידות עם המפיק והבמאי מנחם גולן. במקביל יצר בראון לאורך המחצית הראשונה של שנות ה-70 כוריאוגרפיות לתיאטרון, לטלוויזיה, לפרסומות ולתצוגות אופנה.
ב-1974 היגר לארה"ב, שם ייסד את WAVES, להקת מחול ג'אז פורצת דרך שהפכה ללהקה משמעותית ובעלת השפעה במדינות רבות ברחבי העולם, והצמיחה דור של אמנים שממשיכים להכיר בשמעון כמי שאחראי להצלחתם המקצועית. הניו יורק טיימס שיבח את WAVES כ"תופעה", והשפעתו על התפתחות המחול ממשיכה להדהד עד היום.
לאחרונה פרסם ספר זיכרונות מעורר השראה על חייו יוצאי הדופן, שנכתב בשיתוף עם אשתו מייגן, והוא זמין באמזון ובאתר האינטרנט שלו.
הוא הותיר אחריו את אשתו מייגן ואת שלושת ילדיו, אלדד, שרינה ואייאנה, ואינספור רקדנים ורקדניות עבורם היה המנטור ומורה הדרך האגדי.
