לא נפסיק לרקוד: פסטיבל תל אביב דאנס המסורתי של מרכז סוזן דלל יתקיים בין התאריכים 6-16 באוגוסט. במסגרתו יעלו עשרות מופעים, פרמיירות, יצירות אישיות ונוקבות, חזרות פתוחות לקהל הרחב, הקרנות סרטי מחול, מופעי חוץ ואירועים מיוחדים, דווקא בתקופה הקשה שעוברת על כולנו.
השנה יוקדש הפסטיבל לזכרו של יאיר ורדי, מייסד הפסטיבל ומנכ"ל מרכז סוזן דלל במשך שלושה עשורים, שמורשתו ממשיכה ומהדהדת גם בימים אלו.
במסגרת הפסטיבל יעלו השנה שבע בכורות ישראליות, יתארחו שני יוצרים בינלאומיים מאנגליה ומאוסטריה, והפוקוס יופנה לזירה המקומית וליוצרים שפועלים מתוך מציאות סוערת ומטלטלת, פוליטית וחסרת ודאות, מתוכה בולטת היצירה כפעולה המנכיחה את הגוף והמחול הישראלי כפורץ דרך, אישי ומרגש.
את הפסטיבל יפתח המופע של אמן הרזידנסי מיכאל גטמן, "תשוקה היא צייד בודד", בכורה ליצירה כוריאוגרפית שמביאה לבמה שכבות של היסטוריה, שפה ותנועה, עם הקשרים תרבותיים ופוליטיים טעונים.
עוד בפסטיבל: מופע של היוצרת והרקדנית (מלכת הדראג ברבי קיוט); בכורה של שרון ולבסקי, "speech-less"; יצירה של אלעד שכטר וקבוצתו, ק.ט.מ.ו.ן, "שער 8 מוזהב", שיוצרים קולאז' תנועתי-פואטי מציטוטים של כוריאוגרפים ירושלמים וצלילים שהוקלטו בעיר; יצירה חדשה של נועה צוק, "גורלות"; יצירה של יוסי ברג ועודד גרף, "תנועות ריקוד של אמצע מלחמה" - מופע שנולד מתוך השבר והתפרקות הקרקע שמתחת לרגליים; יצירת סולו אישית של עדי בוטרוס, "קמרה אובסקורה"; המופע "ארבע אבות" של אנסמבל רקדנים ביצירתה של מיכל סממה (קופרודקציה של מרכז סוזן דלל); אירוע מיוחד בנושא פוסט טראומה ועוד.
"ההחלטה לקיים את הפסטיבל דווקא עכשיו - כשכולנו בתוך מציאות סוערת, כשהמלחמה עדיין מהדהדת והחברה הישראלית מתמודדת עם בלבול וכאב - היא עמדה ברורה: לא עוצרים. ממשיכים לרקוד, לחלום, לנוע. הפסטיבל הזה הוא הרבה יותר מאמנות; הוא הצהרה, הוא תקווה, והוא תזכורת לכוח של יצירה ישראלית לגעת, לטלטל ולחבר", אומרת ענת פישר לבנטון, מנכ"לית מרכז סוזן דלל.
נעמי פרלוב, המנהלת האמנותית מוסיפה: "בעקבות המצב הרקדנים והיוצרים הישראלים, דרך הגוף מביעים את הצורך להרעיד את היכולות הפיזיות שלהם עד הקצה. הם חסרי גבולות ומבעבעים מלמטה. הצורך הזה הוא דבר ייחודי ובלעדי, בעוצמה ובשבריריות והוא מהפנט וממגנט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו