בעולם התרבות הישראלי מחשבים מסלול מחדש בשל מלחמת ישראל -איראן, והבוקר (שלישי) מודיעה הנהלת פסטיבל ישראל שבשל מלחמת "עם כלביא", הפסטיבל יידחה ולא ייפתח בתאריך המקורי שתוכנן לתחילת חודש יולי. הודעה על מועד חדש תצא ברגע שהמצב יתבהר, בתקווה שבמהרה.
"מתוך אמונה עמוקה בעשייה אמנותית ככלי ייחודי לחיזוק מרקם החיים המשותפים בישראלֿ, הפסטיבל מעלה מופעיו השנה, מלבד בירושלים, גם ביישובי הנגב המערבי בדרום וביישובי הגליל העליון בצפון הגולן. הפסטיבל משתתף מעומק הלב בצער משפחות ההרוגים, מתפלל לשלום החיילים, ומייחל לחזרת כל החטופים והחטופות עכשיו. לימים שקטים ולרגעי תרבות מכוננים עתידיים". נמסר מהפקת הפסטיבל.
הפסטיבל היה אמור להתקיים בין תאריכים 1 עד 24 ביולי, בהודעה המקורית לתקשורת על קיומו של הפסטיבל הרבה לפני שהחלה המערכה מול איראן, ולפני הודעת הביטול אמרו מיכל ואעקנין ואיתי מאוטנר, המנהלים האמנותיים של הפסטיבל: "ואולי, בעצם, מוקדם מדי לדבר על החלמה. נקודת ההתחלה של ההחלמה היא נקודת הסיום של המלחמה, ואנחנו נמצאים בתוך מערבולת המטיחה אותנו, בכל פעם מחדש, לקצוות שונים. המציאות כואבת, פוצעת, מדממת. הלב סדוק והעיניים עוד רחוקות מלהיות יבשות. ובתוך כל זה החיים מבקשים מאיתנו לצקת בהם משמעות, להפוך אותם לראויים. להתבונן, להגיב, לפעול. לא לעמוד מנגד. הפסטיבל השנה נובע ממה שקורה סביבנו ובתוכנו. תכניו מציעים מבט נוסף - לפרקים דוקומנטרי, לעיתים פיוטי ומלא שאר רוח. מבט שמאפשר לכולנו להסתכל ישירות על המתחולל. לא להתיק מבט. לא לעצום עיניים. אנחנו רוצים ליצור תמונה מרובדת, להבזיק מעט אור בתוך החושך, ולהוסיף קצת כחול לכל האדום שמסביב. לעצור לכמה רגעים את המחשבות המיידיות, ולאפשר למשהו אחר להיכנס. זו ההצעה שלנו. הבקשה. הכוונה. התפילה. חלום על החלמה בתוך מציאות של מלחמה".
איל שר, מנכ"ל הפסטיבל, אמר: "על רקע אתגרי השיקום הפיזיים והחברתיים של החברה הישראלית, הקיטוב הפוליטי והבידוד הבינלאומי, אנחנו פועלים מתוך אמונה עמוקה בעשייה אמנותית ככלי ייחודי לחיזוק מרקם החיים המשותפים בישראל בתקווה שהיצירות יביאו אור, רוך וחמלה למציאות הכל כך קשה שכולנו נתונים בה."