בין מחנה טרזין לעוטף עזה: מחזה ישראלי חדש יוצג בבכורה על אדמת גרמניה

ב-8 במאי יצויין יום הניצחון על גרמניה הנאצית, והשנה גם ימלאו 80 שנה בדיוק לתאריך ההיסטורי והחשוב הזה. ובאותו יום ממש, באופן סימלי, תעלה הצגה ישראלית מאת המחזאיות אלינור מילצ׳ן ושרון בורשטיין ביצ׳צי בבכורה בתיאטרון ״דורטמונד״ שבגרמניה.

המחזה ״ללא כותרת (194418)״, עוקב אחר נלי הצעירה (18) שצופה בנלי המבוגרת (95) מובלת לבמה ע"י סדרנית התיאטרון, לקבלת פרס מפעל חיים לאמנויות. נאומה העוצמתי מדגיש את היותה יוצרת פמיניסטית שנלחמת על זעקת קולם של אלו שהושתקו. מרגע זה, הקהל מתבונן בתמונות מחייה של נלי מבלי היכולת לדעת מה חלום ומה אמת.

דרך תהפוכות ומקומות אפלים, המחזה עוקב אחר נלי הנערה, האמא, המאהבת והאמנית שהופכת לסיפור הצלחה ניו-יורקי ויוצרת את ה"נליזם" - זרם אמנותי חדש. לאחר שהיא מתאחדת עם פיטר, אהבת נעוריה בקיבוץ בעוטף עזה, יבין הקהל שהזמן שלה אזל וכל מה שהוצג עד כה, יתמוסס לנגד עיניו. ולמעשה, השנה היא 1944 במחנה טרזין, נלי בת ה 18 מובלת אל מותה על ידי נאצית - אותה סדרנית שנלי פינטזה בהתחלה.

המחזה מבוסס על אירועים דוקומנטריים ממלחמת העולם השנייה, כאשר התחקיר התמקד בנשים אמניות שיצרו בגטאות ובמחנות ומתוך החוסר – בראו עולם. המשותף לכולן היה האמנות נתנה להן ולסובבים כוח, משמעות ותקווה.

במשך כשנתיים אלינור ושרון כתבו את המחזה ולאחר השביעי באוקטובר, ערכו בו שינויים לאור המציאות הנוכחית שהתרחשה בישראל. "ב’ללא כותרת (194418)' ניסינו לשאול לא רק מה אבד – אלא גם מה לא קרה. אילו יצירות לא נולדו, אילו רעיונות לא הומצאו, אילו חיים לא נחיו" מספרות המחזאיות, "נלי מייצגת את כל אותן נשים אמניות שבצל האימה יצרו יופי, תקווה ומשמעות. דרך עיניה, אנחנו מבקשות להחזיר קול, צבע וחיים לאלה שנגזלו – ולשאול איך היה נראה העולם אם היו זוכות להמשיך ליצור. העובדה שהמחזה מועלה בימים אלה בתיאטרון בגרמניה לציון סיום מלחמת העולם השנייה נותנת לנו תקווה, שאפילו למלחמות הנוראות ביותר יכול להיות סוף ודרך לבנות מחדש".