"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בין מחנה טרזין לעוטף עזה: מחזה ישראלי חדש יוצג בבכורה על אדמת גרמניה
תיאטרון דורטמונד שבגרמניה יעלה ב-8 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, מחזה ישראלי חדש בהצגת בכורה • ״ללא כותרת (194418)״ מספר את סיפורן של הנשים שאומנותן החזיקה בחיים רבים בתקופות האפילות בהיסטוריה, והוא עושה זאת דרך דמותה של "נלי", שנעה על ציר זמן בין תקופת השואה ועד לימינו, בין דמיון לבין מציאות • "העובדה שהמחזה מועלה בימים אלה בתיאטרון בגרמניה לציון סיום מלחמת העולם השנייה נותנת לנו תקווה, שאפילו למלחמות הנוראות ביותר יכול להיות סוף ודרך לבנות מחדש"
גדר תיל במחנה השמדה. צילום: AFP

בין מחנה טרזין לעוטף עזה: מחזה ישראלי חדש יוצג בבכורה על אדמת גרמניה

תיאטרון דורטמונד שבגרמניה יעלה ב-8 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, מחזה ישראלי חדש בהצגת בכורה • ״ללא כותרת (194418)״ מספר את סיפורן של הנשים שאומנותן החזיקה בחיים רבים בתקופות האפילות בהיסטוריה, והוא עושה זאת דרך דמותה של "נלי", שנעה על ציר זמן בין תקופת השואה ועד לימינו, בין דמיון לבין מציאות • "העובדה שהמחזה מועלה בימים אלה בתיאטרון בגרמניה לציון סיום מלחמת העולם השנייה נותנת לנו תקווה, שאפילו למלחמות הנוראות ביותר יכול להיות סוף ודרך לבנות מחדש"

שני נחשוני
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ב-8 במאי יצויין יום הניצחון על גרמניה הנאצית, והשנה גם ימלאו 80 שנה בדיוק לתאריך ההיסטורי והחשוב הזה. ובאותו יום ממש, באופן סימלי, תעלה הצגה ישראלית מאת המחזאיות אלינור מילצ׳ן ושרון בורשטיין ביצ׳צי בבכורה בתיאטרון ״דורטמונד״ שבגרמניה.

שרון בורשטיין ביצ׳צי, צילום: יקיר שוקרון

המחזה ״ללא כותרת (194418)״, עוקב אחר נלי הצעירה (18) שצופה בנלי המבוגרת (95) מובלת לבמה ע"י סדרנית התיאטרון, לקבלת פרס מפעל חיים לאמנויות. נאומה העוצמתי מדגיש את היותה יוצרת פמיניסטית שנלחמת על זעקת קולם של אלו שהושתקו. מרגע זה, הקהל מתבונן בתמונות מחייה של נלי מבלי היכולת לדעת מה חלום ומה אמת.

אלינור מילצ׳ן, צילום: אייל נבו

דרך תהפוכות ומקומות אפלים, המחזה עוקב אחר נלי הנערה, האמא, המאהבת והאמנית שהופכת לסיפור הצלחה ניו-יורקי ויוצרת את ה"נליזם" - זרם אמנותי חדש. לאחר שהיא מתאחדת עם פיטר, אהבת נעוריה בקיבוץ בעוטף עזה, יבין הקהל שהזמן שלה אזל וכל מה שהוצג עד כה, יתמוסס לנגד עיניו. ולמעשה, השנה היא 1944 במחנה טרזין, נלי בת ה 18 מובלת אל מותה על ידי נאצית - אותה סדרנית שנלי פינטזה בהתחלה.

נשים בשואה, צילום: AP

המחזה מבוסס על אירועים דוקומנטריים ממלחמת העולם השנייה, כאשר התחקיר התמקד בנשים אמניות שיצרו בגטאות ובמחנות ומתוך החוסר – בראו עולם. המשותף לכולן היה האמנות נתנה להן ולסובבים כוח, משמעות ותקווה.

במשך כשנתיים אלינור ושרון כתבו את המחזה ולאחר השביעי באוקטובר, ערכו בו שינויים לאור המציאות הנוכחית שהתרחשה בישראל. "ב’ללא כותרת (194418)' ניסינו לשאול לא רק מה אבד – אלא גם מה לא קרה. אילו יצירות לא נולדו, אילו רעיונות לא הומצאו, אילו חיים לא נחיו" מספרות המחזאיות, "נלי מייצגת את כל אותן נשים אמניות שבצל האימה יצרו יופי, תקווה ומשמעות. דרך עיניה, אנחנו מבקשות להחזיר קול, צבע וחיים לאלה שנגזלו – ולשאול איך היה נראה העולם אם היו זוכות להמשיך ליצור. העובדה שהמחזה מועלה בימים אלה בתיאטרון בגרמניה לציון סיום מלחמת העולם השנייה נותנת לנו תקווה, שאפילו למלחמות הנוראות ביותר יכול להיות סוף ודרך לבנות מחדש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...