"התנאים בארץ לא מאפשרים לעבוד כאן"

ב"סיפור לפני השינה", מופע המחול של נדב צלנר, הכוריאוגרף מפגיש אותנו עם חלומותיו. זו לא מילה נרדפת לשאיפות - את אלה הוא מגשים כבר כמה שנים מאז שהחל לעבוד ברחבי העולם, ובעיקר באירופה, שם הוא מוציא לפועל את החזונות המקצועיים הפרועים ביותר שלו. במופע הנוכחי, שהגיע לארץ כחלק מביקור של להקת המחול ההולנדית המפורסמת NDT 2, הוא מתמקד בחלומות הלילה שהיו לו כילד.

"יש לי צד אנרגטי וטלפתי", הוא אומר. "בעבודה הנוכחית התעסקתי בכל הנושא של שינה וחלומות, כי אני חולם לא מעט ואני זוכר חלק לא קטן מהחלומות שלי. רציתי להכניס את הרקדנים למצב שבין שינה לפיכחות. מבחינתי, זה הרגע שבו החלומות שלך יכולים להתגשם. רציתי להכניס אותם למצב הזה, כי לפעמים מבחוץ זה יכול להצטייר כאילו הם רוקדים תוך כדי שינה".

יש גם אלמנט נחשי במופע. הרקדנים לובשים פיג'מות שעליהן נחשים.
"באחד מהחלומות שממש זכורים לי מהילדות אני יושב על הרצפה בחדר שלי בבית, ברמלה, ויש נחש ממש גדול, אנקונדה מפלצתית, שפשוט מלטף אותי. הוא מסתכל עלי, ואני עליו, ואין פחד. הרגשתי ממש בטוח. משם פעלתי".

חדר ילדות ברמלה הוא נקודת פתיחה לא שגרתית עבור מי שיהפוך להיות אחד מנציגינו המכובדים בחו"ל בתחום המחול. זה לא קל להיות ילד חובב ג'אז בכיתה א', או נער חובב מחול בשנות ה-90 במקום שאינו תל אביב. אבל צלנר, שבכיתה ט' עבר לתיכון לאמנויות תלמה ילין, לא רואה את המקום שממנו הוא בא כשונה מהותית מבחינה זו ממקומות אחרים - גם אם המילים "רמלה" ו"מחול מודרני" לא לחלוטין מתחברות באופן טבעי. "זה נכון, אבל אתה יכול להגיד את זה בכל מקום. זה עניין סטריאוטיפי", הוא אומר.

אתה חושב שלילד או לנער שגדלים היום באותו המקום קל יותר?
"אני רוצה להאמין שזה קל יותר היום, אבל אני משער שעדיין יש מקומות שהם קצת מאחורה בנושא הזה. אני מאמין ומקווה שזה ייראה אחרת, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, ויקבל את האחר בצורה שווה ומכבדת. וזה תקף לכל התחומים בחיים ובעולם הזה".

"יש פה הרבה כישרון"

ובעניין העולם הזה - את הראיון הזה מקיים נדב מוויסבאדן שבגרמניה, שם הוא מעלה שתי הפקות בחצי השנה הקרובה. בישראל הוא נמצא, לדבריו, "אולי פעמיים בשנה", וביתר הזמן הוא עובד עם להקות מחול באירופה. זה הישג אישי עצום עבור מי ששם לעצמו מטרה להפוך לשם בולט בתחומו, אך גם כזה שמעלה את התהייה איך עולם המחול המקומי היה מרוויח לו היה ממקד את פעילותו בארץ.

"אני חושב שיש הרבה כישרון בארץ שלנו", הוא מסביר. "אני מאוד גאה להיות חלק מקהילת המחול הזו, ובעולם אנחנו מדורגים גבוה במפה".

ועדיין אתה פועל בעיקר בחו"ל.
"לבחירה שלי לחיות באירופה יש כמה סיבות. רוב ההפקות, אם כי לא כולן, דורשות לא מעט תקציב. הייתי שמח שהלהקה שלי תהיה בישראל, אבל אני מאמין שלאור בעיה של תקציבים ומודעות, שקיימת ספציפית בעולם המחול כאן, יכול להיות שזה לא יקרה. אבל never say never - הכל יכול להשתנות".

2 NDT תופיע בהיכל אמנויות הבמה הרצליה עד 10 ביולי.