"היא הייתה פנומנלית": עולם התרבות נפרד מדבורה קידר

עולם התרבות נפרד הבוקר (רביעי) מאחת המייסדות שלו - השחקנית הוותיקה דבורה קידר, שכיכבה על במות התיאטרון, במסכי הקולנוע ובסדרות טלוויזיה - והלכה לעולמה רגע לפני שחגגה 99.

אנשי תרבות ורוח הספידו את קידר ונפרדו ממנה בפעם האחרונה. מחר (חמישי) הקהל הרחב שליווה אותה ביצירותיה יוכל להיפרד ממנה באופן סופי בטקס אשכבה שייערך לה בתיאטרון הלאומי הבימה, תיאטרון שהיה לה לבית בעשרות השנים האחרונות.

ליא קניג, חברתה הקרובה של קידר, קיבלה הבוקר את הבשורה המרה ואמרה ל"ישראל היום": איזה יום עצוב. אהבתי אותה כל כך, היא הייתה שחקנית מצוינת, פרטנרית נפלאה וחברה טובה. היא הייתה אדם נבון ומצחיק, היה כיף לדבר איתה ולצחוק איתה. היו לנו הרבה שעות על הבמה ומאחורי הקלעים. היא הייתה מלאה הומור וחוכמת חיים, ואני חושבת שברגע שהיא הפסיקה לשחק היא גם הפסיקה לחיות. חברה שלי, דבורל'ה, אני כבר מתגעגעת אלייך".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר: "הצטערתי לשמוע על לכתה של השחקנית דבורה קידר. דבורה הייתה שחקנית נפלאה והחזיקה קריירה מפוארת במשך 70 שנה בשלל דמויות מכוננות בקולנוע הישראלי. היא שיחקה ממש עד שנותיה האחרונות וזכתה בפרסים רבים המוקירים את פועלה ומורשתה בסרטים ובתיאטרון. יהי זכרה ברוך".

נעם סמל, מנכ"ל התיאטרון הלאומי הבימה: "היא הייתה שחקנית בעלת יכולת תיאטרונית קומית וטרגית פנומנלית ששיחקה מאות תפקידים בתיאטראות השונים, בעיקר בתיאטרון הבימה. ההצגה האחרונה שלה הייתה 'שלוש אחיות', לצד גילה אלמגור וליא קניג. היא הייתה אדם מיוחד מאוד. היא ריגשה קהלים בכל רחבי הארץ. היא הייתה עולה לבמה והקהל היה משתגע".

השחקנית עידית טפרסון, חברתה הטובה של קידר, מהבודדות שבשנים האחרונות ביקרו בביתה, הוסיפה באבל כבד: "נורא כואב לי. הקשר בינינו התחיל כששיחקנו בתיאטרון באר שבע במחזה שנקרא 'הביצה', מחזה של ניסים אלוני, שם הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותה.

"הייתי שחקנית צעירה, מעריצה גדולה שלה. היינו באותו חדר הלבשה ונוצר בינינו קשר מיוחד. היא נולדה בשנה שאימא שלי נולדה. הן למדו באותו בית ספר. בהמשך גם הפגשתי ביניהן, וזה היה מדהים שהיא הייתה בגיל של אמא שלי אבל גם הייתה עבורי חברה. היא הייתה שחקנית ענקית, חכמה ומצחיקה. אהבתי אותה מעומק ליבי והיא תחסר לי נורא.

"היא הייתה קומיקאית בחסד. שיעור לכל שחקן שעמד איתה על הבמה. כל רגע שהייתי איתה על הבמה היה חד וקונקרטי. הקהל היה מתמגנט ממנה ברגע שהייתה נכנסת. בכל הצגה ששיחקה היא גנבה את ההצגה לא משנה ליד מי שיחקה".