"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה הבעיה של "קאטס"?

החתולים שהגיעו לת"א גררו ביקורות מאוכזבות • האם זה באמת כל כך גרוע? רמז: לא

,עודכן
חתולים. בצמרת? מחזמר קאטס // חתולים. בצמרת?

אל תתנו לביקורות להטעות אתכם – המחזמר "קאטס" הוא חוויה מאוד מהנה, תמורה הוגנת מאוד לכסף הלא מועט שעלו לכם הכרטיסים, ומופע ברמה גבוהה בהרבה ממה שתראו על במות ישראל. השימוש של הזמרים בקול שלהם ממש מעורר השראה, והרקדנים שמרחפים להם בקלילות על הבמה, בחתוליות מרשימה, הם לא פחות מנהדרים. לרגעים אפילו תמצאו עצמכם מוחאים כפיים בהשתאות ובהתפעלות.

אז מה בכל זאת הבעיה שלהמחזמרקאטס? למה כל כך הרבה אנשים הפצירו בי למכור את הכרטיסים והבטיחו שאני עומדת לעבור את הערב הנורא ביותר בחיי? מספיקות דקות ספורות לתוך המחזמר, כדי להבין בדיוק.

קאטס לא עומד במבחן הזמן. אבל למה? נכון, אין למחזמר עלילה. אבל כשיש שואו שהוא מספיק חזק, גם המחסור בעלילה יכול לעבוד. הרי כשאתם הולכים להופעות של זמרים, או להופעות מחול, אתם לא מחפשים סיפור. פה יש זמרים ורקדנים שלגמרי מספקים שואו שמכפר על כך שכל מה שתראו על הבמה, הוא שירי-ביוגרפיות על מקבץ חתולים.

האם זו התפאורה והפירוטכניקה? גם, אבל לא רק. נכון, לראות את הזיקוקים המטופשים האלה או את הבמה המעוצבת באופן מאוד לא מושקע לא בדיוק גורם לנו להתלהב. אבל זו לא הסיבה.

חתולים במבחן הזמן

הבעיה של המחזמר קאטס, היא הבעיה של אנדרו לויד וובר, או לפחות של שני מחזות הזמר המצליחים ביותר שלו, שהם "חתולים" המדובר, ו"פנטום האופרה".

אני מניחה שכש"קאטס" יצא, ב-1981, הוא היה מאוד חתרני. השימוש בכלי מוזיקה אלקטרוניים, השירה המתכתית והנוקשה, ואווירת האייטיז הכללית בטח הייתה מסעירה. אבל היום, יותר מ-30 שנה אחרי, זה נראה לנו מגוחך, ונשמע כמו פסקול של קלטת ילדים. זו גם הצרה של "פנטום האופרה". השירים כתובים נהדר, ומעובדים זוועה. וזה לא בגלל שעברו 30 שנה. "קברט" הוא מ-1966, ו"שיקגו" מ-1975, והם רצים על הבמות בעולם ונשמעים מעולה.

"קאטס" לא עומד במבחן הזמן, פשוט כי הוא נתקע על אותה נקודה שבה הוא התחיל ב-1981. אי אפשר להעלות מופע ב-2014, ולהתעלם מ-33 שנים שעברו. אנחנו אולי חושבים שאייטיז זה הדבר הכי הכי לוהט עכשיו, אבל תביטו בתמונות שלכם או של הוריכם משנות ה-80, ותגלו שהאייטיז נראה קצת אחרת, והיום הוא משמש אותנו יותר כמו תבלין. פה שיר עם איזה סאונד שקצת מזכיר שיר משנות השמונים, שם חולצה קצת רחבה, אבל הכול במידה. שנות השמונים כמו שהן באמת היו, חלפו לשמחתנו או לצערנו. המחזמר "קאטס" פספס את הבשורה הזו.

מה צריך כדי להציל אותו? מפיק ומעבד מוזיקליים עם קצת מעוף, שיכינו תבשיל חדש מהחומרים המשובחים שמצויים בבסיסו. זה הכול.

אגם רודברג מפרגנת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר