"יש לי רצון לעלות על במה": הקאמבק של אורי גוטליב

המחזה "דור בא" יעלה החודש בתיאטרון הבית, והוא מגולל את קורותיו של בחור בן 30 שחוזר מהודו בלי כסף ונאלץ לגור עם הוריו. את ההצגה כתב מעין אבן ("הסוף") ומביימת נועה וגנר. לצידו של אבן, שגם משחק בהצגה, משחקים נינה קוטלר, ליר כץ ושחקן שחוזר לתיאטרון אחרי הרבה זמן - אורי גוטליב.

"פעם, מזמן, לפני יותר מ־20 שנה, שיחקתי בתיאטרון, בעיקר בתיאטרון חיפה", מחייך גוטליב (53). "מעין פנה אלי עם טקסט מאוד טוב וחזק. ראיתי את ההצגה שלו 'הסוף', ומאוד אהבתי את הסטייל שם, מאוד הלהיב אותי לשתף איתו פעולה".

ספר לי על המחזה.
"נינה קוטלר ואני משחקים זוג, הורים לילד מעצבן בן 30 שחוזר מטיול מהודו, שאותו משחק מעין, והוא חוזר לחיים המציאותיים ומצפה שההורים שלו ייתנו לו הכל. יש קלאש מאוד גדול בין הרצון של ההורים הצעירים יחסית לחיות את חייהם כרצונם, לבין העול של ילד מפונק ומבולבל שתקוע להם בבית".

בעצם סיפור פרטי וקטן משליך על הקשיים שהדור הצעיר חווה היום?
"בדיוק. יש הרבה אנשים שאני פוגש בתקופה הזאת שלא מבינים איך לחיות את החיים שלהם. הקושי הוא מאוד גדול, כי יש להם חלומות שהם לא ממש יכולים להגשים והם צריכים עזרה מהסובבים שלהם. מצד שני, ההורים שלהם יחסית צעירים ורוצים לחיות את חייהם, ופתאום יש להם תיק".

אתה מגשים את החלומות שלך?
"זו שאלה טובה. לשחק בהצגה הזאת זה לא משהו שהייתי חייב, וזה כן רצון פנימי שלי וחלום לעלות על במה ולעשות דברים חשובים ומצחיקים. יש גם חלומות אחרים שאני פחות מצליח להגשים, בעיקר בתחום השקט הנפשי (צוחק)".

אבן משתף בנקודת המוצא שממנה יצא לדרך. "ההשראה הראשונה היתה הפחד שאני אמצא את עצמי בגיל 30 אבוד, בלי כסף ובלי בית ומשפחה, ונאלץ לחזור אל ההורים שלי. יש משהו בדור שלי שגורם לאנשים להישאר תלויים בהורים. הם תמיד נמצאים בצל שלהם. הדור הקודם הצליח לבנות לעצמו בתים ומשפחות, להיות בתלם.

"אנחנו מתמודדים עם אתגרים שהם לא מכירים. תוך כדי כתיבה גיליתי שהפער בין המציאות למשאלות מאוד מעסיק אותי. יש פה דור שלא מרפה מהמשאלות שלו לעומת דור שאולי ויתר עליהן. הלכתי לקומדיה סאטירית, ותוך כדי גיליתי שבתוך הקומדיה אני כותב משהו אמיתי עם הרבה חמלה".