"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוגגים את היופי והמסורות שבעיר": אירועי "סדרתרבות" בירושלים יוצאים לדרך

בחודשים אוגוסט וספטמבר יתקיימו ברחבי העיר מגוון מופעים בשלל ז'אנרים, שפות ומסורות • המנהל האמנותי רונן יצחקי: "אנחנו פונים לכל האוכלוסיות והשבטים שבעיר, הרב-תרבותיות הוא ערך קדוש עבורנו"

,עודכן
0השמעה
נטע אלקיים, צילום: עידו כהן

במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר תהפוך ירושלים למוקד התרחשות תרבותי (ורב־תרבותי). במוסדות שונים ברחבי העיר יתקיימו אירועים ללא תשלום בשלל ז'אנרים ושפות וממגוון מסורות.

אירועי "סדרתרבות" הם יוזמה משותפת של קרן מנדל והקרן לירושלים, שמטרתה "לחגוג עם תושבי העיר את היופי והמסורת שבה". עם המופעים ניתן למנות את אלה של שולי רנד, יסמין לוי, נטע אלקיים, אירוע סליחות נוסח תחריר, וגם "געגועים לפריד" - גרסה מיוחדת ליצירה "פולחן האביב" של פריד אל־אטרש שיצרה אורלי פורטל, ואשר משלב נגינה חיה ומחול.

אגב מחול - לצידה של רות דיסקין ינהל אמנותית את האירוע הכוריאוגרף והרקדן רונן יצחקי, שמתאר את היוזמה כ"פסטיבל שלא קוראים לו פסטיבל". "זו בעצם הזמנה עירונית חוצת מגדרים. היא פונה לכל האוכלוסיות והשבטים של העיר ירושלים - החל מהציבור החרדי, דרך כל המרכז החברתי שנמצא בין דתיים וחילונים, ועד למוסדות התרבות שנמצאים במזרח העיר. עניין הגיוון והרב־תרבותיות הוא ערך קדוש ועליון עבורנו".

מה היה האתגר הכי גדול שלכם בעיצוב האירוע?
"להצליח לעשות חיבורים בין מזרח העיר למערבה זה אתגר מאוד גדול. במובן הזה לקחנו על עצמנו לא רק ליצור תרבות במזרח העיר ולהרים אותה בקהילות שם, אלא גם לעשות את החיבור ואת האינטראקציה. כשאנחנו מתחילים לעשות חיבורים שקשורים ברב־תרבותיות, אנחנו מגלים שלא כולם יכולים לחיות עם זה בקלות. זה משהו שאנחנו עובדים עליו בעדינות ובמשך זמן רב, אבל אנחנו לא באים להיות 'פיס מייקרס'".

מהי המסקנה שלך מהפרויקט?
"ברמה האוצרותית אנחנו מזהים המון יוצרים צעירים שעושים פעולת ריקליימינג תרבותית מאוד מעניינת. הסבים והסבתות שלהם הגיעו לארץ ומעוצמת ההלם התרבותי הם שתקו, לא דיברו. בטח לא שרו בפרהסיה את השירים מתימן, מלוב ומעיראק. הדור של ההורים שלהם עבר איזו מטמורפוזה תרבותית ואימץ את התרבות של המרכז הישראלי. אבל הדור הנוכחי הולך אחורה ולומד את השירים, הריקודים והטקסטים מיו־טיוב או בסטודיואים שנמצאים במקומות כמו אשדוד, אשקלון או כרמיאל. אני חושב שיש לנו עסק עם דור שלישי שמביא שפה מיתית. היא מבוססת על שפה עתיקה ויש לה נגיעה עכשווית. הדור השלישי עושה לתרבות שלו ריקליימינג".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר