גילה אלמגור: "המדינה הפסיקה להקשיב, ואני מתכוונת להנהגה"

בגיל 87 וחצי, כלת פרס ישראל גילה אלמגור אגמון כבר לא חוששת לומר את כל מה שעל ליבה. בריאיון שהעניקה לאיריס קול ב-103FM, יצאה השחקנית הוותיקה באמירות נוקבות נגד תופעת ההגירה מהארץ בעקבות המשבר החברתי והפוליטי שפוקד את המדינה.

אלמגור התייחסה לתחושות הייאוש בציבור ולישראלים שמחפשים את עתידם מעבר לים, וקראה להם להישאר. "את יודעת כמה דם נשפך פה לאורך השנים של אנשים צעירים, מבוגרים וילדים? בואו נישאר ונילחם על מה שנשאר", זעקה בשידור.

"המדינה הפסיקה להקשיב"

לדבריה, האחריות למצב הנוכחי מוטלת גם על הנהגת המדינה. אלמגור טענה כי ההנהגה איבדה את היכולת להקשיב לציבור, אך הבהירה באופן חד משמעי כי עזיבה אינה הפתרון. "אנשים בורחים מכאן וזה חבל מאוד. אסור לעזוב במצב כזה. להיפך, צריך להישאר ולהילחם", הסבירה.

כשנשאלה על סוגיית האנטישמיות והסכנות בחו"ל, אלמגור חידדה את עמדתה וקראה לאנשי המקצוע לשוב. "אין מקום אחר יותר בטוח מהמקום הזה", קבעה. "אלה שהלכו לחפש בשדות זרים, אני מבינה אותם, אבל לא מסכימה איתם בשום אופן. בואו הביתה".

"הזמן לא מרפא כאב כזה"

השחקנית הוותיקה הוסיפה כי בשלב זה של חייה היא אינה חוששת לעורר מחלוקת. "פעם היה מאוד חשוב לי שאנשים יבינו. היום נוצר מצב שאת לא יכולה להגיד משהו שהוא לא בקונצנזוס, אבל זה כבר לא אכפת לי", הודתה והדגישה שהיא חייבת לעצמה לומר את האמת שלה גם אם אינה נעימה לאוזן.

לקראת סוף הריאיון, אלמגור שיתפה על האובדן שמלווה אותה מאז פטירתו של בעלה, איש התיאטרון יעקב אגמון. "כשהוא עזב אותי, חיי נעצרו. שלא ירמו אף אחד - הזמן לא מרפא. לא כאב של פרידה ולא כאב של אהבה", סיפרה בכאב, וסיכמה כי רק העבודה והבמה מעניקות לה סיבה לקום בבוקר.