סמכו על חברי גאנז אנד רוזס שאחרי 29 שנים שבהן לא הקליטו שירים חדשים יחד, הם ישחררו מכל הדברים דווקא אלבום קצר של שני שירים לא בדיוק חדשים ושתי גרסאות הופעה ללהיטים מוכרים.
זה בעצם מה שמכיל "Hard Skool", האי.פי החדש של הלהקה והראשון שיוצא מאז אלבום הקאברים "The Spaghetti Incident" מ־1993. אבל האם לזה חיכו המעריצים של אקסל רוז, סלאש ודאף מקייגן במשך שלושה עשורים? לא בטוח.
זה לא שיש בעיה עם שיר הנושא של האלבום. מבין שני הקטעים החדשים דווקא הוא נאמן יותר לצליל המקורי של הלהקה. הוא מכיל גיטרות מהירות, ריף רוקנרול קלאסי ואת קולו המוכר של אקסל רוז, שנשמע כאן מצוין. רוז שר באותן דחיפות ובהילות שמזכירות את הפאזה הראשונה בקריירה של ההרכב, ויכול היה להשתלב ב"Appetite for Destruction", אלבום הבכורה האייקוני מ־1987.
אחריו מגיע השיר "Absurd", שקצת מזכיר את הצליל ה"חדש" יותר של הרובים. כלומר, זה שהופיע ב"Chinese Democracy", האלבום שהוציא אקסל ב־2008 כשאיש מחברי הלהקה המקורית לא לקח בו חלק. מדובר בטראק רועש וזועם, כמעט שיר פאנק במונחי שירה ומהירות, שלא מכוון לקהל שאינו חובב רוק אגרסיבי. זוהי גאנז כפי שאקסל דמיין אותה בשלביה המאוחרים. מהבחינה הזו, מעניין האופן שבו מקייגן וסלאש משתלבים בחזון הזה.
שני הקטעים האחרונים הם ביצועי הופעה של "Don't Cry" האהוב ו"You're Crazy" הוותיק יותר מתוך סיבוב הופעות האיחוד ההיסטורי והבאמת מרגש שלהם. אין יותר מדי מה להגיד על שני השירים הללו. מי שחזה בלהקה בהופעה יודע כמה טוב היא נשמעת.
בסך הכל, כספתח לחומרים חדשים של ההרכב - מדובר בתוצר לא רע, אבל אחרי כל כך הרבה שנים של דממה אפשר היה להפתיע את המעריצים באלבום חדש ומלא, שינסה לשחזר את הקסם ולא למחזר אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו