"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלבום העשור שלי: דאפט פאנק

על כתבי התרבות של "ישראל היום" הוטלה משימה לא פשוטה: לבחור את אלבום העשור שלהם ולהסביר מדוע דווקא הוא זכה • שמוליק נמר מתמוגג מאלבום הדאנס שמסכם את ההיסטוריה של המוזיקה האלקטרונית, בלי לוותר על חוויית ההזדהות עם הרוקר המיוסר

,עודכן
צילום: Gregg DeGuire/FilmMagic // דאפט פאנק

Random Access Memories, דאפט פאנק, 2013

לדף הבית של "אלבום העשור שלי"

את "Random Access Memories" הכרתי בצורה הכי טובה שיכולה להיות, דרך "Giorgio by Moroder" – שיר עוצמתי ומרגש שמתכתב עם שלמות, וככל הנראה פסגת היצירה של צמד מדעני הפופ הצרפתים גי-מנואל דה הומם-קריסטו ותומא בנגלטר, הידועים כדאפט פאנק.

סוגרים עשור:

20 הסרטים הגדולים של 2010-2019

בחנו את עצמכם: מה לא קרה?

סיפורי האהבה הגדולים של העשור

למעשה, הצמד עשה פה מחווה לג'ורג'יו מורודר, יוצר איטלקי-גרמני שנחשב לאחד מאבות המוזיקה האלקטרונית. לאורך קצת יותר מתשע דקות השיר נבנה לאט וביסודיות תוך שהוא נע בין סגנונות אלקטרוניים שונים (דיסקו, האוס, פאנק), עד שהוא מתפוצץ לתוך סיום טראנסי משחרר שיפזר לכם את המוח לכל המקומות שצריך.

לאורך כל השיר מספר מורודר על הדרך שעבר כמוזיקאי, החל מהימים הראשונים בהם היה צריך לישון ברכב ועד להצלחה הגדולה, כאשר בכל עשור עליו הוא מספר הוא מדבר אל תוך מיקרופון שנוצר באותו עשור. "מי בכלל ישים לב לתוך איזה מיקרופונים אני מדבר?", תהה מורודר באוזני הטכנאים שבאו להקליט אותו בגרמניה. "גיא-מנואל ותומאס ישימו!" ענו הטכנאים המבוהלים. "אל תסבך אותנו איתם".

בסופו של דבר, מורודר לא הצטער על האקסטרה עבודה שעשה בשביל הצמד הצרפתי, כיוון שהוא קיבל פה מחווה ששווה הרבה יותר מכל פרס – רצועת דאנס פנטסטית הקרויה על שמו, שבגדול מסכמת את כל מה שעברה המוזיקה האלקטרונית בעולם ב-50 השנים האחרונות, וכל זה דרך נגינת לייב מחשמלת שנעשתה כולה באולפן.

האמת שגם יתר הרצועות באלבום מרגישות כמו ניסיון (מוצלח) לסכם עבורנו את ההיסטוריה של המוזיקה האלקטרונית, כאשר גי-מנואל ותומא (אני קורא להם בשמות הפרטיים שלהם, אבל רואה לנגד עיני רק קסדות כשאני עושה את זה), כמו שני כימאי-על, מוהלים סגנון אחד באחר, עד שהם יוצרים שיקוי שהיה ככל הנראה יכול להיווצר רק על ידם, במקום ובזמן הספציפי הזה בעולם, בשנת 2013.

ועל אף המינונים המדויקים שהובילו לשלמות, השיקוי המושלם הזה לא מרגיש כמו נוסחה. באלבום זה, לראשונה, כך עושה רושם, ליטוש מלודיות לכדי שלמות לא היה מה שעמד בראש מעייניו של הצמד. לא, כאן הם חיפשו ללכת צעד אחד מעבר, לתת לקהל את מוצר הפופ המושלם, יחד עם חוויית ההזדהות והקרבה שלרוב אנחנו מחפשים אצל אמן הרוק המיוסר. וזה עובד.


עטיפת האלבום "Random Access Memories"

סוגרים עשור:

20 הסרטים הגדולים של 2010-2019

בחנו את עצמכם: מה לא קרה?

כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר